לעונתיך. בספרים מוגים חסר וא"ו אחר נו"ן וכן נראה ממסורת נחמיה ט' דנמסר התם ו' מלאים וא"ו בלישנא בקריא ואין זה בתוכם:
פסוק ו:
ובגדי ערומים. נכתב בוא"ו עם הדגש על פי המסורה ועיין מ"ש בפ' בראשית אצל ויהיו שניהם ערומים:
פסוק י:
סביבותיך פחים. הפ"א רפויה:
פסוק יא:
ושפעת מים. הוא"ו בגעיא:
פסוק יב:
הלא אלוה. הה"א בגעיא בס"ס:
פסוק יג:
ואמרת מה. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק יג:
הבעד. הבי"ת רפה במדוייקים וכן מנאוף המכלול דף ס"א עם הרפים ובלא געיא:
פסוק טו:
תשמור. בכל הספרים מלא וא"ו ועיין מ"ש לעיל סי' י"ד: מתי און:
פסוק טז:
אשר קמטו. חצי הספר:
פסוק כ:
קימנו. בספרים שלנו המ"ם קמוצה והראב"ע כתב רובי המפרשים אמרו שהוא בקמץ קטן שהוא ציר"י תחת המ"ם ורד"ק כתב שהוא בקמץ במקום צירי:
פסוק כ:
תבואתך. התי"ו בגעיא ובקצת מדוייקים הא' בקמץ וס"א בפתח ודקדוק מלה זו כתבה רד"ק במכלול דף קמ"ט ומדקדקים אחרים במלות הזרות והמורכבות:
פסוק כה:
והי' שדי. הגאון רבינו סעדיה והרמב"ן ז"ל פירשוהו קדש וכן בתרגום וכן נדרש בפ' הרואה כל המשתתף שם שמים בצערו כופלים לו פרנסתו שנאמר והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך וכן מצאתי בשמות רבה סוף פ' מ' שדרשוהו על שם הנכבד על כן טוב ליזהר שלא למוחקו ועיין רד"ק בפי' יחזקאל סימן א' על כקול שדי בלכתם ובשרש שדד:
פסוק כה:
בצריך. כתב הר"ש בר צמח שהוא לשון יחיד לפי שאין בו יו"ד והרי"ש בסגול מפני האתנח וגם רד"ק כתב ויש ספרים מדוייקים אין בו יו"ד ע"כ. ובספרי דידן ביו"ד:
פסוק כה:
תועפות. במקצת ספרים העי"ן בחטף פתח אבל במדוייקים בקמץ וכ"כ בעל הלשון בשרש יעף וז"ל וענין אחר ענין תוקף השם ע"מ תולדה תועפה מן וכסף תועפות לך וסמיכות כתועפות ראם לו:
פסוק כח:
ותגזר אמר. הוא"ו בגעיא והז'ן בפתח ובס"א כ"י בקמץ חטוף ויחיד הוא אצל רבים וכ"כ הר"ש בר צמח שהזי"ן בפתח: