א וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּמָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ ב הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן־גָּ֑בֶר כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃ ג הַחֵ֣פֶץ לְ֭שַׁדַּי כִּ֣י תִצְדָּ֑ק וְאִם־בֶּ֝֗צַע כִּֽי־תַתֵּ֥ם דְּרָכֶֽיךָ׃ ד הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ יֹכִיחֶ֑ךָ יָב֥וֹא עִ֝מְּךָ֗ בַּמִּשְׁפָּֽט׃ ה הֲלֹ֣א רָעָֽתְךָ֣ רַבָּ֑ה וְאֵֽין־קֵ֝֗ץ לַעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃ ו כִּֽי־תַחְבֹּ֣ל אַחֶ֣יךָ חִנָּ֑ם וּבִגְדֵ֖י עֲרוּמִּ֣ים תַּפְשִֽׁיט׃ ז לֹא־מַ֭יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה וּ֝מֵרָעֵ֗ב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃ ח וְאִ֣ישׁ זְ֭רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ וּנְשׂ֥וּא פָ֝נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ׃ ט אַ֭לְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא׃ י עַל־כֵּ֭ן סְבִיבוֹתֶ֣יךָ פַחִ֑ים וִֽ֝יבַהֶלְךָ פַּ֣חַד פִּתְאֹֽם׃ יא אוֹ־חֹ֥שֶׁךְ לֹֽא־תִרְאֶ֑ה וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃ יב הֲ‍ֽלֹא־אֱ֭לוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם וּרְאֵ֤ה רֹ֖אשׁ כּוֹכָבִ֣ים כִּי־רָֽמּוּ׃ יג וְֽ֭אָמַרְתָּ מַה־יָּ֣דַֽע אֵ֑ל הַבְעַ֖ד עֲרָפֶ֣ל יִשְׁפּֽוֹט׃ יד עָבִ֣ים סֵֽתֶר־ל֭וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה וְח֥וּג שָׁ֝מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ׃ טו הַאֹ֣רַח עוֹלָ֣ם תִּשְׁמֹ֑ר אֲשֶׁ֖ר דָּרְכ֣וּ מְתֵי־אָֽוֶן׃ טז אֲשֶֽׁר־קֻמְּט֥וּ וְלֹא־עֵ֑ת נָ֝הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם׃ יז הָאֹמְרִ֣ים לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וּמַה־יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ׃ יח וְה֤וּא מִלֵּ֣א בָתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב וַעֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃ יט יִרְא֣וּ צַדִּיקִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְ֝נָקִ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ כ אִם־לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ וְ֝יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ׃ כא הַסְכֶּן־נָ֣א עִמּ֑וֹ וּשְׁלם בָּ֝הֶ֗ם תְּֽבוֹאַתְךָ֥ טוֹבָֽה׃ כב קַח־נָ֣א מִפִּ֣יו תּוֹרָ֑ה וְשִׂ֥ים אֲ֝מָרָ֗יו בִּלְבָבֶֽךָ׃ כג אִם־תָּשׁ֣וּב עַד־שַׁ֭דַּי תִּבָּנֶ֑ה תַּרְחִ֥יק עַ֝וְלָ֗ה מֵאָהֳלֶֽךָ׃ כד וְשִׁית־עַל־עָפָ֥ר בָּ֑צֶר וּבְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר׃ כה וְהָיָ֣ה שַׁדַּ֣י בְּצָרֶ֑יךָ וְכֶ֖סֶף תּוֹעָפ֣וֹת לָֽךְ׃ כו כִּי־אָ֭ז עַל־שַׁדַּ֣י תִּתְעַנָּ֑ג וְתִשָּׂ֖א אֶל־אֱל֣וֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃ כז תַּעְתִּ֣יר אֵ֭לָיו וְיִשְׁמָעֶ֑ךָּ וּנְדָרֶ֥יךָ תְשַׁלֵּֽם׃ כח וְֽתִגְזַר־א֭וֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַֽהּ אֽוֹר׃ כט כִּֽי־הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ ל יְֽמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבֹ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מלבי"ם באור המילות

מלבי"ם

פסוק ב:
יסכון. מענין תועלת והנאה, כמו ותהי לו סוכנת לדעת חז"ל, ויל"פ יסכן השני מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי, וכל דרכי הסכנתה, אם יסכון וירגיל אותם שישכילו:
פסוק ד:
יוכיחך. אשר יוכיחך, ותוכחה הבא אצל ה' יהיה גם על ידי יסורים כמ"ש למעלה ה'.
פסוק ד:
יבא עמך במשפט, כמו ואל תבא במשפט את עבדך:
פסוק ו:
ערומים, ר"ל שבגדיהם קרועים, כמו וילך ישעיה ערום שפי' חז"ל ערום בבגדים טלואים:
פסוק ח:
ואיש זרוע. יל"פ ג"כ שר"ל שלו הארץ ע"י שכובש אותה בכח הזרוע וביד חזקה, או שישב בה בכבוד מצד שהוא נשוא פנים וכולם יכבדו אותו:
פסוק ט:
אלמנות, ור"ל ולפעמים ע"י שאלמנות שלחת ריקם ע"י כן סביבותיך פחים, כי ה' יריב ריבם תיכף:
פסוק י:
פחים, פחד. כמו פחד ופחת ופח (ישעיהו כ״ד:י״ז) שדרך הצידים להפחיד החיות ע"י פחדים ועי"כ תלכד בהפך, כמש"ש:
פסוק יב:
גובה שמים. ר"ל שהוא במקום הגבוה שבשמים, ואחר שגם ראש כוכבים רמו וכ"ש מה שגבוה מהם ולכן ואמרת וכו':
פסוק יג:
הבעד ערפל. גילוי כבוד ה' לשפוט, מצוייר תמיד שהוא שוכן תוך ערפל, כמ"ש ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו:
פסוק יד:
חוג שמים. עגולת השמים שהוא סיבוב הגלגלים במחוגה סביב המרכז, ומצד שהארץ תצוייר כמרכז תוך המחוגה אמר (ישעיהו מ׳:כ״ב) היושב על חוג הארץ, שהוא החוג הסובב את הארץ כמש"ש:
פסוק טו:
ארח עולם. דרך הטבע הקיימת מעולם, ותשמר, נסתר לנקבה, ומוסב על הארח, שבא לפעמים בלשון נקבה, כמו את הדרך ילכו בה, ור"ל תשמר את הארח אשר דרכו מתי און:
פסוק טז:
קמטו, מענין הכרתה, כמו ותקמטני (למעלה ט"ז). נהר יוצק, מן ההפעל, וי"ל שר"ל יסודם הלא הוא נהר יוצק, כי המים הם היו יסוד הארץ בראשית הבריאה, ופעל יוצק כולל דבר מקשיי הניצק ונתך כמו ואבן יצוק נחושה, ועל המוצק והמוקפא ג"כ, כמו והיית מוצק ולא תירא, ור"ל שיסוד העולם נהר שנקפא ונתך שמן המים נקפא הארץ והם נתכים בכל פעם מן הארץ ע"י האדים כנודע:
פסוק יח:
ועצת רשעים. התפרש למעלה כ"א ט"ז, צדיקים ישמחו, נקי ילעג, כבר בארתי (למעלה ד' ז') שהנקי הוא בבחינת עצמו והצדיק הוא בבחינת העולם, וזה אין חידוש שהצדיק ילעג בפועל והנקי ישמח בלב, שהצדיק הוא בחיצוניות והנקי הוא בלבו, אבל יסופר רבותא שהצדיק ישמח בלב על צדקו, והנקי גם ילעג בפועל, וכ"ש שילעג הצדיק וישמח הנקי:
פסוק כ:
קימנו, דבר הקים בנו שהוא הנפש:
פסוק כא:
הסכן. מענין הרגל (כנ"ל ב') ויל"פ מעינן אוצר, כמו ויבן ערי מסכנות שתאצור שכרך עמו באוצרו הטוב הרוחני, ושלם יל"פ ג"כ מענין שלום ושלוה.
פסוק כא:
בהם, פרשתי הכינוי על הרשעים, ויל"פ שר"ל בהם בתורה ואמריו שהזכיר בפסוק שאח"ז:
פסוק כד:
(כד-כה) בצר. כמו מבצר, וכן בצריך.
פסוק כה:
תועפות. דבר הנשא, שנראה כעף למעלה, כמו תועפות הרים, כתועפות ראם:
פסוק כט:
גוה. מענין גאוה והתנשאות, ויל"פ שהוא פי' למ"ש ותגזר אומר ויקם לך, שתגזר על דרכך אשר השפילו ותאמר גוה, שתצוה שיגביהו דרכך ויצליחו, ויקם ה' לך ושח עינים יושיע. ובזה על דרכיך נגה אור:
פסוק ל:
ימלט. יפליט לחוץ, כמו ואתמלטה בעור שני (למעלה י"ט) שיפלט מה שאינו נקי היינו הפסולת, וע"י בור כפיך שתברר האוכל מן הפסולת יהיה נמלט הפסולת ונפלט לחוץ: