וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי (פרק יח)

עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃
מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃
(איוב יח ב-ג)

איוב אמר כמה פעמים שמיהרו (רעיו) להשיב בטרם יָּבִינוּ קץ ותכלית אמריו, כאשר ביארתי כמה פעמים (ראה למשל בפרק טז). לזה השיב לו בִּלְדַּד, למה תְּשִׂימ֣וּן קץ, למה אינך גומר דבריך להביננו משפט לבך, ואומר לנו תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר, שנבין אנחנו מעצמנו תולדות תלונותיך; אתה לא הודעתני את אשך עמך צפנת, ואמרת תָּ֝בִ֗ינוּ תחילה וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר יותר. למה לא תבאר דבריך כמשפט, ותחשוב אותנו כַבְּהֵמָ֑ה שלא נבין דבריך כלל?

ומה שאמר בלשון רבים, "תְּשִׂימ֣וּן", "בְּעֵינֵיכֶֽם"; מפני שהיו כמה מן עדת השומעים אשר עזרו לדרך איוב וסרו למשמעתו, ואיוב מדבר בעבור כולם. על כן לאיוב עם חבורתו אמרו "תְּשִׂימ֣וּן".

טֹֽרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֝֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃
(איוב יח ד)

התחשוב שלמענך תעזוב טבע הארץ, שְיעתּק־צ֝֗וּר עליון מִמְּקֹמֽוֹ? הישתנה טבע הארציות מן הארץ, שיהיו ראוי לחול בו אף האין (האין סוף)? ואיך תרבה תלונה שידבר עמך א-ל עליון?

ואשר יצקת מוסדות תלונותיך עבור שרשעים חדלו מוסר –

גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃
א֭וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאָהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃
כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃
יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃
(איוב יח ה-ו,ח-ט)

אם גַּ֤ם רְשָׁעִ֣ים נרם יִדְעָ֑ךְ, בעבורם לא ישנה טבע הבריאה.

"וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ" – הצור לא יזרח שְׁבִ֣יב אישו אשו הגדולה בעולם הזה והרשע אשמו בראשו.

הוא (הרשע) החשיך את הא֭וֹר בְּאָהֳל֑וֹ, על כן וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ, הוא גורם רעה לעצמו.

מה ששֻׁלַּח בְּרֶ֣שֶׁת, הוא בְּרַגְלָ֑יו פעל אלה, כי עַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ, כאיש הרואה שבכה דקה תחת רגליו ואין פחד בליבו אולי תשבר השְׂבָכָה הרעועה תחתיו, כן הכסיל והרשע אין פחד א-להים לנגד עיניו ולא יפחד מסכנת נפשו. על כן יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח, בשביל שלא נשמר בדרכו לכונן כל אורחותיו ולשקול בפלס מאזני השכל כל מעשהו, על כן תבוא לו רעה, וכמו שמבאר והולך עד סוף הפרק.