תנ"ך על הפרק - איוב ז - וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי (פרק יח) / הרב צבי הירש קלישר ז"ל

תנ"ך על הפרק

איוב ז

766 / 929
היום

הפרק

הֲלֹא־צָבָ֣א לֶאֱנ֣וֹשׁעל־עֲלֵי־אָ֑רֶץ וְכִימֵ֖י שָׂכִ֣יר יָמָֽיו׃כְּעֶ֥בֶד יִשְׁאַף־צֵ֑ל וּ֝כְשָׂכִ֗יר יְקַוֶּ֥ה פָעֳלֽוֹ׃כֵּ֤ן הָנְחַ֣לְתִּי לִ֭י יַרְחֵי־שָׁ֑וְא וְלֵיל֥וֹת עָ֝מָ֗ל מִנּוּ־לִֽי׃אִם־שָׁכַ֗בְתִּי וְאָמַ֗רְתִּי מָתַ֣י אָ֭קוּם וּמִדַּד־עָ֑רֶב וְשָׂבַ֖עְתִּי נְדֻדִ֣ים עֲדֵי־נָֽשֶׁף׃לָ֘בַ֤שׁ בְּשָׂרִ֣י רִ֭מָּהוגישוְג֣וּשׁעָפָ֑ר עוֹרִ֥י רָ֝גַ֗ע וַיִּמָּאֵֽס׃יָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־אָ֑רֶג וַ֝יִּכְל֗וּ בְּאֶ֣פֶס תִּקְוָֽה׃זְ֭כֹר כִּי־ר֣וּחַ חַיָּ֑י לֹא־תָשׁ֥וּב עֵ֝ינִ֗י לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃לֹֽא־תְ֭שׁוּרֵנִי עֵ֣ין רֹ֑אִי עֵינֶ֖יךָ בִּ֣י וְאֵינֶֽנִּי׃כָּלָ֣ה עָ֭נָן וַיֵּלַ֑ךְ כֵּ֥ן יוֹרֵ֥ד שְׁ֝א֗וֹל לֹ֣א יַעֲלֶֽה׃לֹא־יָשׁ֣וּב ע֣וֹד לְבֵית֑וֹ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקֹמֽוֹ׃גַּם־אֲנִי֮ לֹ֤א אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י אֲ‍ֽ֭דַבְּרָה בְּצַ֣ר רוּחִ֑י אָ֝שִׂ֗יחָה בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃הֲ‍ֽיָם־אָ֭נִי אִם־תַּנִּ֑ין כִּֽי־תָשִׂ֖ים עָלַ֣י מִשְׁמָֽר׃כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי תְּנַחֲמֵ֣נִי עַרְשִׂ֑י יִשָּׂ֥א בְ֝שִׂיחִ֗י מִשְׁכָּבִֽי׃וְחִתַּתַּ֥נִי בַחֲלֹמ֑וֹת וּֽמֵחֶזְיֹנ֥וֹת תְּבַעֲתַֽנִּי׃וַתִּבְחַ֣ר מַחֲנָ֣ק נַפְשִׁ֑י מָ֝֗וֶת מֵֽעַצְמוֹתָֽי׃מָ֭אַסְתִּי לֹא־לְעֹלָ֣ם אֶֽחְיֶ֑ה חֲדַ֥ל מִ֝מֶּ֗נִּי כִּי־הֶ֥בֶל יָמָֽי׃מָֽה־אֱ֭נוֹשׁ כִּ֣י תְגַדְּלֶ֑נּוּ וְכִי־תָשִׁ֖ית אֵלָ֣יו לִבֶּֽךָ׃וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃כַּ֭מָּה לֹא־תִשְׁעֶ֣ה מִמֶּ֑נִּי לֹֽא־תַ֝רְפֵּ֗נִי עַד־בִּלְעִ֥י רֻקִּֽי׃חָטָ֡אתִי מָ֤ה אֶפְעַ֨ל ׀ לָךְ֮ נֹצֵ֪ר הָאָ֫דָ֥ם לָ֤מָה שַׂמְתַּ֣נִי לְמִפְגָּ֣ע לָ֑ךְ וָאֶהְיֶ֖ה עָלַ֣י לְמַשָּֽׂא׃וּמֶ֤ה ׀ לֹא־תִשָּׂ֣א פִשְׁעִי֮ וְתַעֲבִ֪יר אֶת־עֲוֺ֫נִ֥י כִּֽי־עַ֭תָּה לֶעָפָ֣ר אֶשְׁכָּ֑ב וְשִׁ֖חֲרְתַּ֣נִי וְאֵינֶֽנִּי׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב צבי הירש קלישר ז

וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי (פרק יח)

עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃
מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃
(איוב יח ב-ג)

איוב אמר כמה פעמים שמיהרו (רעיו) להשיב בטרם יָּבִינוּ קץ ותכלית אמריו, כאשר ביארתי כמה פעמים (ראה למשל בפרק טז). לזה השיב לו בִּלְדַּד, למה תְּשִׂימ֣וּן קץ, למה אינך גומר דבריך להביננו משפט לבך, ואומר לנו תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר, שנבין אנחנו מעצמנו תולדות תלונותיך; אתה לא הודעתני את אשך עמך צפנת, ואמרת תָּ֝בִ֗ינוּ תחילה וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר יותר. למה לא תבאר דבריך כמשפט, ותחשוב אותנו כַבְּהֵמָ֑ה שלא נבין דבריך כלל?

ומה שאמר בלשון רבים, "תְּשִׂימ֣וּן", "בְּעֵינֵיכֶֽם"; מפני שהיו כמה מן עדת השומעים אשר עזרו לדרך איוב וסרו למשמעתו, ואיוב מדבר בעבור כולם. על כן לאיוב עם חבורתו אמרו "תְּשִׂימ֣וּן".

טֹֽרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֝֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃
(איוב יח ד)

התחשוב שלמענך תעזוב טבע הארץ, שְיעתּק־צ֝֗וּר עליון מִמְּקֹמֽוֹ? הישתנה טבע הארציות מן הארץ, שיהיו ראוי לחול בו אף האין (האין סוף)? ואיך תרבה תלונה שידבר עמך א-ל עליון?

ואשר יצקת מוסדות תלונותיך עבור שרשעים חדלו מוסר –

גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃
א֭וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאָהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃
כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃
יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃
(איוב יח ה-ו,ח-ט)

אם גַּ֤ם רְשָׁעִ֣ים נרם יִדְעָ֑ךְ, בעבורם לא ישנה טבע הבריאה.

"וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ" – הצור לא יזרח שְׁבִ֣יב אישו אשו הגדולה בעולם הזה והרשע אשמו בראשו.

הוא (הרשע) החשיך את הא֭וֹר בְּאָהֳל֑וֹ, על כן וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ, הוא גורם רעה לעצמו.

מה ששֻׁלַּח בְּרֶ֣שֶׁת, הוא בְּרַגְלָ֑יו פעל אלה, כי עַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ, כאיש הרואה שבכה דקה תחת רגליו ואין פחד בליבו אולי תשבר השְׂבָכָה הרעועה תחתיו, כן הכסיל והרשע אין פחד א-להים לנגד עיניו ולא יפחד מסכנת נפשו. על כן יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח, בשביל שלא נשמר בדרכו לכונן כל אורחותיו ולשקול בפלס מאזני השכל כל מעשהו, על כן תבוא לו רעה, וכמו שמבאר והולך עד סוף הפרק.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך