א וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ ב עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃ ג מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃ ד טֹֽרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֝֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃ ה גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃ ו א֭וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאָהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃ ז יֵֽ֭צְרוּ צַעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ׃ ח כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃ ט יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃ י טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב׃ יא סָ֭בִיב בִּֽעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃ יב יְהִי־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ וְ֝אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ׃ יג יֹ֭אכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ יֹאכַ֥ל בַּ֝דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת׃ יד יִנָּתֵ֣ק מֵ֭אָהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃ טו תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אָהֳלוֹ מִבְּלִי־ל֑וֹ יְזֹרֶ֖ה עַל־נָוֵ֣הוּ גָפְרִֽית׃ טז מִ֭תַּחַת שָֽׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ׃ יז זִֽכְרוֹ־אָ֭בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֝֗וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ׃ יח יֶ֭הְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל־חֹ֑שֶׁךְ וּֽמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ׃ יט לֹ֘א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ וְאֵ֥ין שָׂ֝רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו׃ כ עַל־י֭וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃ כא אַךְ־אֵ֭לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל וְ֝זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹא־יָדַֽע־אֵֽל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
קנצי. הוא מלשון קץ וסוף:
פסוק ג:
נטמינו. מלשון אטימות וכן ונטמתם בם (ויקרא יא):
פסוק ד:
צור. היוצר:
פסוק ה:
ידעך. יקפץ וינתר כמו נדעכו ממקומם (לעיל ו):
פסוק ה:
יגה. יאיר ווזרח כמו יגיה חשכי (תהלים יח):
פסוק ה:
שביב. ניצוץ כמו שביבין די נור (דניאל ז):
פסוק ז:
אונו. כחו כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳):
פסוק ח:
שבכה. מצנפת ר״ל רשת הארוגה כמצנפת וכן בעד השבכה (מלכים ב א):
פסוק ט:
פח. רשת:
פסוק ט:
צמים. כמו צמאים:
פסוק י:
טמון. נסתר:
פסוק י:
נתיב. דרך:
פסוק יא:
בעתוהו. מלשון בעתה:
פסוק יא:
בלהות. הוא הפוך מן בהלות וכן בלהות אתנך (יחזקאל כז):
פסוק יא:
והפיצוהו. יפזרו כמו והפיצך ה׳ (דברים כח):
פסוק יב:
אונו. בניו הבאים מכחו וכן וראשית אוני (בראשית מט):
פסוק יב:
ואיד. מקרה רע כמו הלא איד לעול (לקמן לא):
פסוק יב:
לצלעו. לאשתו ע״ש שנאמר ויבן וגו׳ את הצלע וגו׳ לאשה (בראשית ב):
פסוק יג:
בדי. ענפי כמו ותעש בדים (יחזקאל וז) והוא מושאל על האברים:
פסוק יג:
בכור. ענין שר כמו גם אני בכור אתנהו (תהילים פ״ט:כ״ח):
פסוק יד:
ינתק. יעתק:
פסוק יד:
מאהלו. זו אשתו וכעין זה ארז״ל על וישב מחוץ לאהלו (ויקרא י״ד:ח׳):
פסוק יד:
ותצעידהו. מלשון צעדה והלוך:
פסוק טו:
יזורה. יפוזר כמו זורה את גורן (רות ג):
פסוק טו:
נוהו. מדורו:
פסוק טז:
ימל. יכרת כמו ימולל ויבש (תהלים צ):
פסוק טז:
קצירו. ענפו כמו ועשה קציר (לעיל יד):
פסוק יז:
חוץ. ענין שוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מ״א כ):
פסוק יח:
יהדפוהו. ענין דחי׳ וכתישה כמו אל ידפנו (לקמן לב):
פסוק יח:
ינדוהו. מל׳ נדידה:
פסוק יט:
נין. זה הבן:
פסוק יט:
נכד. זה בן הבן:
פסוק יט:
שריד. שיור כמו שריד ופליט (ירמיה מב):
פסוק כ:
נשמו. תמהו כמו פנו אלי והשמו (לקמן כא):
פסוק כ:
שער. כמו סער בסמ״ך: