פסוק א:ביאור מלות המענה ויען איוב ויאמר:
פסוק ג:מה ימריצך. ר"ל מה יחזקך מה שטענת בדבריך:
פסוק ה:אאמצכם במו פי. אחזיק אתכם בדברי:
פסוק ה:וניד שפתי יחשך. מה שאנוד אתכם בדברי יחשך כאבכם מכם:
פסוק ו:השימות כל עדתי. שמת כל איברי שוממים ובא אמרו הלאני השימות כל עדתי פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח על דרך אומרו משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו:
פסוק ח:ותקמטני. מענין קמטים כי הם עדות כל הכחישות ועל הדלות:
פסוק ט:ילטוש עיניו לי. יעיין אותי בעין רעה ויהיה ילטוש מגזרת חרבו ילטוש ר"ל יבריק ויחריד:
פסוק י:פערו. פתחו והרחיבו עלי פה:
פסוק יא:יסגירני. ימסירני:
פסוק יא:ירטני. יטה אותי ממה שהייתי בו והוא מגזרת ירט הדרך לנגדי והם שני שרשים בענין אחד ר"ל ירט ורטה:
פסוק יב:ויפרפרני. שברני וכתתני מגזרת פור התפוררה ארץ וכן ויפצפצני מגזרת וכפטיש יפוצץ סלע:
פסוק יב:למטרה. כמטרה לחץ והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו:
פסוק יג:רביו. מורי החצים אשר לו מגזרת וימררוהו ורובו:
פסוק טו:גלדי. הוא הקרום שיעלה על המכה כאמרם הגלידה המכה:
פסוק טו:ועוללתי בעפר קרני. ר"ל העליתי עפר על ראשי:
פסוק טז:חמרמרו. נמלאו חמר ולכלוך:
פסוק כ:דלפה עיני. תדמע עיני: