א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃ ג הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה׃ ד גַּ֤ם ׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ־יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃ ה אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃ ו אִֽם־אֲ֭דַבְּרָה לֹא־יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃ ז אַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־עֲדָתִֽי׃ ח וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה׃ ט אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י ׀ יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃ י פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י ׀ בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן׃ יא יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃ יב שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה׃ יג יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי׃ יד יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃ טו שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי׃ טז פָּנַ֣י חמרמרה (חֳ֭מַרְמְרוּ) מִנִּי־בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת׃ יז עַ֭ל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃ יח אֶ֭רֶץ אַל־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל־יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי׃ יט גַּם־עַ֭תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים׃ כ מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי׃ כא וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃ כב כִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא־אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ג:
ימריצך. יחזקך כמו מה נמרצו אמרו יושר (לעיל ז):
פסוק ד:
לו. כמו אם וכן לו החייתם אותם (שופטים ח):
פסוק ד:
במו ראשי. בראשי וכן במו פי אתחנן (לקמן יט):
פסוק ה:
אאמצכם. מל׳ אומץ וחוזק:
פסוק ה:
וניד. מל׳ נדידה:
פסוק ו:
מני. ממני:
פסוק ז:
הלאני. ענין עייפות כמו הנסה דבר אליך תלאה (לעיל ד):
פסוק ז:
השמות. מל׳ שממה:
פסוק ח:
ותקמטני. ענין כווץ וכן אשר קמטו (לקמן כב) ובדרז״ל ונתפשטו הקמטין (ב״ב קכ):
פסוק ח:
כחשי. ענין רזון כמו ובשרי כחש משמן (תהלים קט):
פסוק ח:
יענה. יעיד כמו לא תענה (שמות כ):
פסוק ט:
וישטמני. ענין נטירת האיבה כמו וישטום עשו (בראשית כז):
פסוק ט:
חרק. ענין שחיקת וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על מי וכן ויחרקו שן (איכה ב):
פסוק ט:
ילטוש. יחרד כמו חרבו ילטוש (תהלים ז):
פסוק י:
פערו. פתחו כמו ופיהם פערו למלקוש (לקמן כט):
פסוק י:
בפיהם. הבי״ת נוספת:
פסוק י:
לחיי. הוא גובה הפנים:
פסוק י:
יתמלאון. יתקבצון כמו מלא רועים (ישעיה לא):
פסוק יא:
יסגירני. מסר אותי כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז):
פסוק יא:
עויל. כמו עול ירטני. ענין מקום וכן כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כג):
פסוק יב:
ויפרפרני. ענין שבירות לחתיכות רבות כמו פור התפוררה (ישעיה כד):
פסוק יב:
בערפי. הוא אחורי הראש והצואר:
פסוק יב:
ויפצפצני. ענין הרציצה עם הפזור וכן וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיה כג):
פסוק יב:
למטרה. הוא הדבר אשר המורים בחצים יכוונו להפיל בו חציהם והוא ענין שמירה כי משמרת תרגומו מטרת ויקרא כן ע״ש שהמורים שומרים להפיל בו:
פסוק יג:
רביו. המורים בקשת כמו רובה קשת (בראשית כא):
פסוק יג:
יפלח. יבקע כמו ויפלח את סיר (מ״ב ד):
פסוק יג:
מררתי. מל׳ מרה:
פסוק יד:
יפרצני. מל׳ פרצה ושבר:
פסוק טו:
גלדי. היא הקרום העולה על המכה ובדרז״ל הוגלד פי המכה (כתובות עו):
פסוק טו:
ועללתי. ענין לכלוך ועש״ז יקרא הקטן עולל כי הוא מלוכלך בעפר ובדומן:
פסוק טו:
קרני. ענין זוהר כמו קרן עור פני משה (שמות ל״ד:ל״ה):
פסוק טז:
חמרמרו. נתכווצו וכן מעי חמרמרו (איכה א) ובדרז״ל נחמרו׳ בני מעיים (חולין לו):
פסוק טז:
צלמות. צלו של מות הוא חשכת הקבר:
פסוק יט:
ושהדי. כמו וסהדי בסמ״ך והוא עד בלשון ארמי:
פסוק יט:
במרומים. בשמי מרום:
פסוק כ:
מליצי. המדבר במיטב הדבור בדבר הויכוח יקרא מליץ:
פסוק כ:
דלפה. ענין טפטוף כמו דלף טורד (משלי כ״ז:ט״ו) כי דמעת הבכי יורדת טפה טפה:
פסוק כב:
יאתיו. יבואו כמו אתא בקר (ישעי׳ כא):