פסוק ג:(מענה איוב):
יַמְרִיצְךָ. יְשַׁעֶרְךָ פִּיךָ לַחֲשֹׁב דְּבָרִים נִמְרָצִים עַל אוֹפְנֵיהֶם:
פסוק ד:כָּכֶם אֲדַבֵּרָה. כָּכֶם אֲנִי יוֹדֵעַ לְקַנְתֵּר:
פסוק ד:לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם. בְּיִסּוּרִין תַּחַת נַפְשִׁי, גַּם אֲנִי הָיִיתִי מְחַבֵּר עֲלֵיכֶם בְּמִלִּין וּמֵנִיעַ עֲלֵיכֶם רֹאשִׁי בְּצַעֲקַתְכֶם, וּמְאַמֵּץ אֶתְכֶם בְּמוֹ פִי לֵאמֹר: הַחֲרִישׁוּ, הִתְאַמְּצוּ וְעִמְדוּ בְּיִסּוּרֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם תֹּאמְרוּ אֵלַי:
פסוק ה:וְנִיד שְׂפָתַי. שֶׁאֲנִי נָד וְקוֹבֵל עַתָּה וְצוֹעֵק, אָז יַחְשׂוֹךְ וְלֹא אֶזְעוֹק וְלֹא אָנוּד עוֹד, אֲבָל עַתָּה:
פסוק ו:אִם אֲדַבְּרָה וְגוֹ׳:
פסוק ז:הֲשִׁמּוֹתָ. לְשׁוֹן שְׁתִיקָה, כְּמוֹ ״אֶשְׁתּוֹמֵם״ (ישעיהו סג:ה), וּכְמוֹ ״שֹׁמּוּ שָׁמַיִם״ (ירמיהו ב:יב) – שָׁתְקוּ וְהִתְמָהוּ:
פסוק ח:וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה. הִקְמַטְתַּנִי וְהִקְדַּרְתַּנִי בִּשְׁבִיל עֵד, שֶׁהָיָה לְעֵד עַל עֲוֹנִי לְהַשְׂטִינֵנִי:
פסוק ט:צָרִי. הַשָּׂטָן הוּא הַצָּר:
פסוק ט:יִלְטוֹשׁ. יְחַדֵּד, כְּמוֹ ״לוֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ וְגוֹמֵר״ (בראשית ד:כב):
פסוק י:פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם. פָּתְחוּ, כְּמוֹ ״וּפָעֲרָה פִיהָ״ (ישעיה ה:יד):
פסוק י:יִתְמַלָּאוּן. יִתְאַסְּפוּן, וְהַרְבֵּה לוֹ דּוֹמִין בַּמִּקְרָא: ״קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא״ (ירמיה יב:ו), ״אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים״ (ישעיה לא:ד). וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִלְּשׁוֹנוֹ, כִּי כָל ׳מִלּוּי׳ – ׳נֶאֱסָף׳ הוּא:
פסוק יא:יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל. הִסְגִּירַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל אֱוִיל לֵץ עוֹלֵל, לָלוּץ בִּי:
פסוק יא:וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי. רְטִיַּת תַּנְחוּמָיו וּרְפוּאָתִי מָסַר לָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָן אֶלָּא מַקְנִיטִים. דָּבָר אַחֵר: יִרְטֵנִי כְּמוֹ יְרַצֵּנִי, לְשׁוֹן רִצּוּי וְתַנְחוּמִים:
פסוק יב:וַיְפַרְפְּרֵנִי. אוֹתוֹ עֲוִיל, לְשׁוֹן פֵּרוּרִין:
פסוק יב:וַיְפַצְפְּצֵנִי. לְשׁוֹן נִשְׁבָּר לִשְׁבָרִים הַרְבֵּה בַּחֲבָטָה רַבָּה, כְּמוֹ ״וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו״ (ירמיה יג:יד), ״וְנִפֵּץ עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע״ (תהלים קלז:ט):
פסוק יג:רַבָּיו. מוֹרֶה חִצָּיו, כְּמוֹ ״רֹבֶה קֶשֶׁת״ (בראשית כא:כ):
פסוק יג:מְרֵרָתִי. מָרָה שֶׁלִּי:
פסוק טו:גִּלְדִּי. מַכָּה יְבֵשָׁה וְהַעֲלָאַת גֶּלֶד, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (ראש השנה כז:): וְהֶעֱמִידוֹ עַל גִּלְדּוֹ:
פסוק טו:וְעוֹלַלְתִּי. וְלִכְלַכְתִּי וְגִנִּיתִי, כְּמוֹ ״וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ״ (שופטים יט:כה) – לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן וּגְנַאי, וּכְמוֹ ״עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי״ (איכה ג:נא):
פסוק טו:קַרְנִי. זִיוִי, לָשׁוֹן ״וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ״ (חבקוק ג:ד):
פסוק טז:חֳמַרְמְרוּ. נִקְמְטוּ, כְּמוֹ ״נֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ״ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (חולין נו:); וְכֵן ״מֵעַי חֳמַרְמָרוּ״ (איכה א:כ):
פסוק טז:צַלְמָוֶת. שֶׁחָשְׁכוּ מֵחֲמַת בֶּכִי וְדֶמְעָה:
פסוק יז:וּתְפִלָּתִי זַכָּה. לֹא קִלַּלְתִּי חֲבֵרִי, וְלֹא פִלַּלְתִּי לוֹ רָעָה:
פסוק יח:וְאַל יְהִי מָקוֹם. בָּאָרֶץ לְהַבְלִיעַ בּוֹ צַעֲקָתִי, כִּי לַשָּׁמַיִם תַּעֲלֶה:
פסוק יט:הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי. יוֹצְרִי הַיּוֹדֵעַ דְּרָכִי:
פסוק כ:דָּלְפָה. דּוֹמַעַת וְזוֹלֶפֶת דִּמְעָה, לְשׁוֹן דִּלּוּף:
פסוק כא:וְיוֹכַח לְגֶבֶר. וְהַלְוַאי יַעֲשֶׂה לִי זֹאת, שֶׁיִּתֵּן לִי מָקוֹם לְהִתְוַכֵּחַ גֶּבֶר עִם אֱלוֹהַּ, לְהַשְׁווֹת שְׁנֵי הָרִיבִים: רִיב גֶּבֶר עִם קוֹנוֹ וְרִיב בֵּין אָדָם לְרֵעֵהוּ:
פסוק כב:כִּי שְׁנוֹת וְגוֹ׳. הַקְּצוּבִים מִסְפָּר לִימֵי חַיַּי:
פסוק כב:יֶאֱתָיוּ. יַגִּיעוּ, וְאָז אֹרַח לֹא אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ:
