פסוק ב:החכם יענה דעת קדים - רוח קדים.
פסוק ג:יסכון - יועיל, כמו לא יסכן גבר.
פסוק ג:ויש אומרים: יסכון – ילמד.
פסוק ה:יאלף - עניינו פיך ילמד בן אדם ויודיענו עונך.
פסוק ח:ותגרע אליך - המגרעת היתה לחכמה והצטרכ' אליך, או תשים החכמה אצלך גרועה ותהיה התי"ו לנוכח.
פסוק י:כביר - גדול. וכן הוא בלשון קדר.
פסוק יא:לאט - דבר בלאט עמך, כמו בסתר.
פסוק יא:מה יקחך לבך - מה ראיה תקח, כמו: ויקחו האנשים מצידם, או הוא מן יערף כמטר לקחי.
פסוק יב:ירזמון עיניך - אין לו חבר והפוך בלשון קדמונינו ז"ל.
פסוק יג:כי תשיב אל אל רוחך - כעסך, כמו: כל רוחו יוציא כסיל.
פסוק כ:מתחולל - מן חיל כיולדה.
פסוק כ:ומספר שנים - שיוקם בהם ממנו.
פסוק כא:קול פחדים - באחריתו.
פסוק כד:תתקפהו כמלך - שהוא מוכן להכנס במלחמה ואין לו דומה. ויש אומרים: כי יסובוהו צרות כהקף הגלגל סביבות הכדור, שהיא הארץ ויהיה כמו כדור אל ארץ, וכ"ף כדור נופל, וכ"ף כידור שורש והוא רחוק.
פסוק כו:בעבי גבי מגיניו - ישוב על עובי הצואר.
פסוק כו:ומגיניו - הם העצמות על דרך משל.
פסוק כו:וגבי - הם המיתרים.
פסוק כז:כי - חלבו כסה פניו וכאילו יצטרך לעשות פימה עלי כסל להוציא מהחלב, וזהו דרך משל כי בתחלת יעשיר הרשע ובסוף להפך כענין בפרח רשעים כמו עשב, ובסוף: ישכון ערים נכחדות. ויש אומרים: כי יבחר מקום אין שם יישוב להתבודד בו להרע, שהיו מעותדים כמו עתידים להיותם גלים כמו: גל אבנים. וכן: גלים נצים.
פסוק כט:חילו - עשרו כמו עשה לי את החיל הזה.
פסוק כט:מנלם - הדבר השלם שלהם ופי' יטה כמו: נוטה שמים וכמוהו, כנלותך כהשלימך:
פסוק ל:ויסור - אפילו ברוח פיו.
פסוק לב:בלא יומו תמלא - רובי המפרשים אמרו: שהאל"ף במקום למד הכפל והוא מן וקטפת מלילות ומלשון רבותינו מוללו ומריח בו:
פסוק לב:וכפתו - מן: כפה ואגמון.
פסוק לג:יחמס - כמו ויחמוס כגן סכו נחמסו עקביך ועניינו יתפזר.
פסוק לד:ואש אכלה - דמה אף אלהים לאש, בעבור שהרו עמל.
פסוק לה:ובטנם - רמז למחשבותיהם הנסתרות.