א וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ ב הֶֽחָכָ֗ם יַעֲנֶ֥ה דַֽעַת־ר֑וּחַ וִֽימַלֵּ֖א קָדִ֣ים בִּטְנֽוֹ׃ ג הוֹכֵ֣חַ בְּ֭דָבָר לֹ֣א יִסְכּ֑וֹן וּ֝מִלִּ֗ים לֹא־יוֹעִ֥יל בָּֽם׃ ד אַף־אַ֭תָּה תָּפֵ֣ר יִרְאָ֑ה וְתִגְרַ֥ע שִׂ֝יחָ֗ה לִפְנֵי־אֵֽל׃ ה כִּ֤י יְאַלֵּ֣ף עֲוֺנְךָ֣ פִ֑יךָ וְ֝תִבְחַ֗ר לְשׁ֣וֹן עֲרוּמִֽים׃ ו יַרְשִֽׁיעֲךָ֣ פִ֣יךָ וְלֹא־אָ֑נִי וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ יַעֲנוּ־בָֽךְ׃ ז הֲרִאישׁ֣וֹן אָ֭דָם תִּוָּלֵ֑ד וְלִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתָּ׃ ח הַבְס֣וֹד אֱל֣וֹהַ תִּשְׁמָ֑ע וְתִגְרַ֖ע אֵלֶ֣יךָ חָכְמָֽה׃ ט מַה־יָּ֭דַעְתָּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע תָּ֝בִ֗ין וְֽלֹא־עִמָּ֥נוּ הֽוּא׃ י גַּם־שָׂ֣ב גַּם־יָשִׁ֣ישׁ בָּ֑נוּ כַּבִּ֖יר מֵאָבִ֣יךָ יָמִֽים׃ יא הַמְעַ֣ט מִ֭מְּךָ תַּנְחֻמ֣וֹת אֵ֑ל וְ֝דָבָ֗ר לָאַ֥ט עִמָּֽךְ׃ יב מַה־יִּקָּחֲךָ֥ לִבֶּ֑ךָ וּֽמַה־יִּרְזְמ֥וּן עֵינֶֽיךָ׃ יג כִּֽי־תָשִׁ֣יב אֶל־אֵ֣ל רוּחֶ֑ךָ וְהֹצֵ֖אתָ מִפִּ֣יךָ מִלִּֽין׃ יד מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־יִזְכֶּ֑ה וְכִֽי־יִ֝צְדַּ֗ק יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃ טו הֵ֣ן בקדשו (בִּ֭קְדֹשָׁיו) לֹ֣א יַאֲמִ֑ין וְ֝שָׁמַ֗יִם לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃ טז אַ֭ף כִּֽי־נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח אִישׁ־שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃ יז אֲחַוְךָ֥ שְֽׁמַֽע־לִ֑י וְזֶֽה־חָ֝זִ֗יתִי וַאֲסַפֵּֽרָה׃ יח אֲשֶׁר־חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ מֵאֲבוֹתָֽם׃ יט לָהֶ֣ם לְ֭בַדָּם נִתְּנָ֣ה הָאָ֑רֶץ וְלֹא־עָ֖בַר זָ֣ר בְּתוֹכָֽם׃ כ כָּל־יְמֵ֣י רָ֭שָׁע ה֣וּא מִתְחוֹלֵ֑ל וּמִסְפַּ֥ר שָׁ֝נִ֗ים נִצְפְּנ֥וּ לֶעָרִֽיץ׃ כא קוֹל־פְּחָדִ֥ים בְּאָזְנָ֑יו בַּ֝שָּׁל֗וֹם שׁוֹדֵ֥ד יְבוֹאֶֽנּוּ׃ כב לֹא־יַאֲמִ֣ין שׁ֭וּב מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ וצפו (וְצָפ֖וּי) ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב׃ כג נֹ֘דֵ֤ד ה֣וּא לַלֶּ֣חֶם אַיֵּ֑ה יָדַ֓ע ׀ כִּֽי־נָכ֖וֹן בְּיָד֣וֹ יֽוֹם־חֹֽשֶׁךְ׃ כד יְֽ֭בַעֲתֻהוּ צַ֣ר וּמְצוּקָ֑ה תִּ֝תְקְפֵ֗הוּ כְּמֶ֤לֶךְ ׀ עָתִ֬יד לַכִּידֽוֹר׃ כה כִּֽי־נָטָ֣ה אֶל־אֵ֣ל יָד֑וֹ וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י יִתְגַּבָּֽר׃ כו יָר֣וּץ אֵלָ֣יו בְּצַוָּ֑אר בַּ֝עֲבִ֗י גַּבֵּ֥י מָֽגִנָּֽיו׃ כז כִּֽי־כִסָּ֣ה פָנָ֣יו בְּחֶלְבּ֑וֹ וַיַּ֖עַשׂ פִּימָ֣ה עֲלֵי־כָֽסֶל׃ כח וַיִּשְׁכּ֤וֹן ׀ עָ֘רִ֤ים נִכְחָד֗וֹת בָּ֭תִּים לֹא־יֵ֣שְׁבוּ לָ֑מוֹ אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים׃ כט לֹֽא־יֶ֭עְשַׁר וְלֹא־יָק֣וּם חֵיל֑וֹ וְלֹֽא־יִטֶּ֖ה לָאָ֣רֶץ מִנְלָֽם׃ ל לֹֽא־יָס֨וּר ׀ מִנִּי־חֹ֗שֶׁךְ יֹֽ֭נַקְתּוֹ תְּיַבֵּ֣שׁ שַׁלְהָ֑בֶת וְ֝יָס֗וּר בְּר֣וּחַ פִּֽיו׃ לא אַל־יַאֲמֵ֣ן בשו (בַּשָּׁ֣יו) נִתְעָ֑ה כִּי־שָׁ֝֗וְא תִּהְיֶ֥ה תְמוּרָתֽוֹ׃ לב בְּֽלֹא־י֭וֹמוֹ תִּמָּלֵ֑א וְ֝כִפָּת֗וֹ לֹ֣א רַעֲנָֽנָה׃ לג יַחְמֹ֣ס כַּגֶּ֣פֶן בִּסְר֑וֹ וְיַשְׁלֵ֥ךְ כַּ֝זַּ֗יִת נִצָּתֽוֹ׃ לד כִּֽי־עֲדַ֣ת חָנֵ֣ף גַּלְמ֑וּד וְ֝אֵ֗שׁ אָכְלָ֥ה אָֽהֳלֵי־שֹֽׁחַד׃ לה הָרֹ֣ה עָ֭מָל וְיָ֣לֹד אָ֑וֶן וּ֝בִטְנָ֗ם תָּכִ֥ין מִרְמָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק ב:
החכם יענה דעת קדים - רוח קדים.
פסוק ג:
יסכון - יועיל, כמו לא יסכן גבר.
פסוק ג:
ויש אומרים: יסכון – ילמד.
פסוק ה:
יאלף - עניינו פיך ילמד בן אדם ויודיענו עונך.
פסוק ח:
ותגרע אליך - המגרעת היתה לחכמה והצטרכ' אליך, או תשים החכמה אצלך גרועה ותהיה התי"ו לנוכח.
פסוק י:
כביר - גדול. וכן הוא בלשון קדר.
פסוק יא:
לאט - דבר בלאט עמך, כמו בסתר.
פסוק יא:
מה יקחך לבך - מה ראיה תקח, כמו: ויקחו האנשים מצידם, או הוא מן יערף כמטר לקחי.
פסוק יב:
ירזמון עיניך - אין לו חבר והפוך בלשון קדמונינו ז"ל.
פסוק יג:
כי תשיב אל אל רוחך - כעסך, כמו: כל רוחו יוציא כסיל.
פסוק כ:
מתחולל - מן חיל כיולדה.
פסוק כ:
ומספר שנים - שיוקם בהם ממנו.
פסוק כא:
קול פחדים - באחריתו.
פסוק כד:
תתקפהו כמלך - שהוא מוכן להכנס במלחמה ואין לו דומה. ויש אומרים: כי יסובוהו צרות כהקף הגלגל סביבות הכדור, שהיא הארץ ויהיה כמו כדור אל ארץ, וכ"ף כדור נופל, וכ"ף כידור שורש והוא רחוק.
פסוק כו:
בעבי גבי מגיניו - ישוב על עובי הצואר.
פסוק כו:
ומגיניו - הם העצמות על דרך משל.
פסוק כו:
וגבי - הם המיתרים.
פסוק כז:
כי - חלבו כסה פניו וכאילו יצטרך לעשות פימה עלי כסל להוציא מהחלב, וזהו דרך משל כי בתחלת יעשיר הרשע ובסוף להפך כענין בפרח רשעים כמו עשב, ובסוף: ישכון ערים נכחדות. ויש אומרים: כי יבחר מקום אין שם יישוב להתבודד בו להרע, שהיו מעותדים כמו עתידים להיותם גלים כמו: גל אבנים. וכן: גלים נצים.
פסוק כט:
חילו - עשרו כמו עשה לי את החיל הזה.
פסוק כט:
יקום - יעמוד.
פסוק כט:
מנלם - הדבר השלם שלהם ופי' יטה כמו: נוטה שמים וכמוהו, כנלותך כהשלימך:
פסוק ל:
ויסור - אפילו ברוח פיו.
פסוק לב:
בלא יומו תמלא - רובי המפרשים אמרו: שהאל"ף במקום למד הכפל והוא מן וקטפת מלילות ומלשון רבותינו מוללו ומריח בו:
פסוק לב:
וכפתו - מן: כפה ואגמון.
פסוק לג:
יחמס - כמו ויחמוס כגן סכו נחמסו עקביך ועניינו יתפזר.
פסוק לד:
ואש אכלה - דמה אף אלהים לאש, בעבור שהרו עמל.
פסוק לה:
ובטנם - רמז למחשבותיהם הנסתרות.