תנ"ך על הפרק - איוב יד - מנחת שי

תנ"ך על הפרק

איוב יד

762 / 929
היום

הפרק

אָ֭דָם יְל֣וּד אִשָּׁ֑ה קְצַ֥ר יָ֝מִ֗ים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃כְּצִ֣יץ יָ֭צָא וַיִּמָּ֑ל וַיִּבְרַ֥ח כַּ֝צֵּ֗ל וְלֹ֣א יַעֲמֽוֹד׃אַף־עַל־זֶ֭ה פָּקַ֣חְתָּ עֵינֶ֑ךָ וְאֹ֘תִ֤י תָבִ֖יא בְמִשְׁפָּ֣ט עִמָּֽךְ׃מִֽי־יִתֵּ֣ן טָ֭הוֹר מִטָּמֵ֗א לֹ֣א אֶחָֽד׃אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים ׀ יָמָ֗יו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁ֥יו אִתָּ֑ךְחקוחֻקָּ֥יועָ֝שִׂ֗יתָ וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף וְ֝יֹֽנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל׃אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שָׁרְשׁ֑וֹ וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ׃אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ תָּ֤שִׁ֥ית לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃אִם־יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִ֫חְיֶ֥ה כָּל־יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־בּ֝֗וֹא חֲלִיפָתִֽי׃תִּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ךָּ לְֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ תִכְסֹֽף׃כִּֽי־עַ֭תָּה צְעָדַ֣י תִּסְפּ֑וֹר לֹֽא־תִ֝שְׁמ֗וֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃חָתֻ֣ם בִּצְר֣וֹר פִּשְׁעִ֑י וַ֝תִּטְפֹּ֗ל עַל־עֲוֺנִֽי׃וְ֭אוּלָם הַר־נוֹפֵ֣ל יִבּ֑וֹל וְ֝צ֗וּר יֶעְתַּ֥ק מִמְּקֹמֽוֹ׃אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃תִּתְקְפֵ֣הוּ לָ֭נֶצַח וַֽיַּהֲלֹ֑ךְ מְשַׁנֶּ֥ה פָ֝נָ֗יו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃יִכְבְּד֣וּ בָ֭נָיו וְלֹ֣א יֵדָ֑ע וְ֝יִצְעֲר֗וּ וְֽלֹא־יָבִ֥ין לָֽמוֹ׃אַךְ־בְּ֭שָׂרוֹ עָלָ֣יו יִכְאָ֑ב וְ֝נַפְשׁ֗וֹ עָלָ֥יו תֶּאֱבָֽל׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ושבע רגז. בספרים ישנים מהדפוס וכ"י הוא"ו במאריך ובחילופי ב"א וב"נ שלפנינו נראה שהשי"ן בשוא ופתח לב"א ולא ראיתי כן בשום ספר גם רד"ק הביא ובשוא לבד ולא אמר כלום מהחילוף זה דומה שהחילוף אינו אלא בטעם במאריך בלבד ועיין מ"ש בשופטים ה': פקחת עינך. דין הוא חד מן ו' חסרים יו"ד בלישנא וסימן נסדר בפרשת ראה במ"ג: תביא במשפט. כל ס' איוב במשפט הבי"ת בפתח וזה לבדו בשוא: אם חרוצים וגו'. כאן תחילת הסימן: חקו. חקיו קרי: וינקתו. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר יו"ד: ויחלש. בספרים אחרים ישן מאוד כתוב ויחלש בשוא הוא"ו וגם בדפוס ישן מוינציאה יש הערה מחילוף זה וטועים כל האומרים כן שכן במכלול דף נ"ה יש וא"ו שמורה הזמן שכבר עבר קודם הפעל אשר לפניו כמו הן אתה קצפת ונחטא ר"ל וכבר חטאנו על כן קצפת עלינו. וגבר ימות ויחלש וכבר חלש כי קודם שימות יחלש ויחלה: אזלו מים. במאריך האל"ף: ולא יקום. הוא"ו בגעיא: תשית לי. בספרים מדוייקים כ"כ בב' טעמים: היחיה. בספר אחד מטוליטולא הה"א בגעיא: למעשה. בגעיא הלמ"ד בס"ס: לא תשמר. בספרים ישנים כ"י ומהדפוס חסר וא"ו ומה שנמסר עליו במקרא גדולה ד' מלא הוא שבוש כי במסרה גדולה בשמואל ב' י"א נמסר ג' מלאים בלישנא יחידאין בקריאה וסימן ויהי בשמור יואב (שמואל ב' י"א) לעולם אשמור לו חסדי (תילים פט). ותשמור כל ארחתי (איוב סימן יג). ובמסרה אחריתי מוסיף הארח עולם תשמור (איוב כב). ואולם מצאתי אחרי כן לשון מסרה אחת בס"א כ"י ונ"ל יותר נכון תשמור ד' מלא בקריא וסימנהון אז תצליח. ואתה אם תלך. ותשם בסד. הארח ע"כ. והנני מבארן הראשון (בד"ה א' כ"ב). השני (בד"ה ב ז). השלישי והרביעי הם השנים שזכרתי למעלה דאיוב הצד השוה שבהן שזה חסר: יעתק ממקומו. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר קו"ף וכן במסורת ריש עזרא מסור מקמו ו' חסרים בלישנא ובתר הכי אמר וכל אורייתא ואיוב דכוותא חסר בר מן ב' מלא וסימן ולא יכירנו עוד מקומו סימן ז'. אף לזאת יחרד לבי ריש סימ לז: תשטף ספיחיה. בדפוס ישן כתיב תשטף בקמץ חטוף והוא דעת ב"נ אבל לבן אשר בחולם: ויהלך. בדפוס נאפולי וגם בס"א ישן כ"י הוא"ו בשוא ובשאר ספרים בפתח: ולא יבין. הוא"ו בגעיא:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך