פסוק א:ושבע רגז. בספרים ישנים מהדפוס וכ"י הוא"ו במאריך ובחילופי ב"א וב"נ שלפנינו נראה שהשי"ן בשוא ופתח לב"א ולא ראיתי כן בשום ספר גם רד"ק הביא ובשוא לבד ולא אמר כלום מהחילוף זה דומה שהחילוף אינו אלא בטעם במאריך בלבד ועיין מ"ש בשופטים ה':
פסוק ג:פקחת עינך. דין הוא חד מן ו' חסרים יו"ד בלישנא וסימן נסדר בפרשת ראה במ"ג:
פסוק ג:תביא במשפט. כל ס' איוב במשפט הבי"ת בפתח וזה לבדו בשוא:
פסוק ה:אם חרוצים וגו'. כאן תחילת הסימן:
פסוק ז:וינקתו. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר יו"ד:
פסוק י:ויחלש. בספרים אחרים ישן מאוד כתוב ויחלש בשוא הוא"ו וגם בדפוס ישן מוינציאה יש הערה מחילוף זה וטועים כל האומרים כן שכן במכלול דף נ"ה יש וא"ו שמורה הזמן שכבר עבר קודם הפעל אשר לפניו כמו הן אתה קצפת ונחטא ר"ל וכבר חטאנו על כן קצפת עלינו. וגבר ימות ויחלש וכבר חלש כי קודם שימות יחלש ויחלה:
פסוק יא:אזלו מים. במאריך האל"ף:
פסוק יב:ולא יקום. הוא"ו בגעיא:
פסוק יג:תשית לי. בספרים מדוייקים כ"כ בב' טעמים:
פסוק יד:היחיה. בספר אחד מטוליטולא הה"א בגעיא:
פסוק טו:למעשה. בגעיא הלמ"ד בס"ס:
פסוק טז:לא תשמר. בספרים ישנים כ"י ומהדפוס חסר וא"ו ומה שנמסר עליו במקרא גדולה ד' מלא הוא שבוש כי במסרה גדולה בשמואל ב' י"א נמסר ג' מלאים בלישנא יחידאין בקריאה וסימן ויהי בשמור יואב (שמואל ב' י"א) לעולם אשמור לו חסדי (תהילים פ״ט:כ״ט). ותשמור כל ארחתי (איוב סימן יג). ובמסרה אחריתי מוסיף הארח עולם תשמור (איוב כב). ואולם מצאתי אחרי כן לשון מסרה אחת בס"א כ"י ונ"ל יותר נכון תשמור ד' מלא בקריא וסימנהון אז תצליח. ואתה אם תלך. ותשם בסד. הארח ע"כ. והנני מבארן הראשון (בד"ה א' כ"ב). השני (בד"ה ב ז). השלישי והרביעי הם השנים שזכרתי למעלה דאיוב הצד השוה שבהן שזה חסר:
פסוק יח:יעתק ממקומו. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר קו"ף וכן במסורת ריש עזרא מסור מקמו ו' חסרים בלישנא ובתר הכי אמר וכל אורייתא ואיוב דכוותא חסר בר מן ב' מלא וסימן ולא יכירנו עוד מקומו סימן ז'. אף לזאת יחרד לבי ריש סימ לז:
פסוק יט:תשטף ספיחיה. בדפוס ישן כתיב תשטף בקמץ חטוף והוא דעת ב"נ אבל לבן אשר בחולם:
פסוק כ:ויהלך. בדפוס נאפולי וגם בס"א ישן כ"י הוא"ו בשוא ובשאר ספרים בפתח:
פסוק כא:ולא יבין. הוא"ו בגעיא: