מענה איוב על השארות הנפש
אָ֭דָם יְל֣וּד אִשָּׁ֑ה קְצַ֥ר יָ֝מִ֗ים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃
כְּצִ֣יץ יָ֭צָא וַיִּמָּ֑ל וַיִּבְרַ֥ח כַּ֝צֵּ֗ל וְלֹ֣א יַעֲמֽוֹד׃
אַף־עַל־זֶ֭ה פָּקַ֣חְתָּ עֵינֶ֑ךָ וְאֹ֘תִ֤י תָבִ֖יא בְמִשְׁפָּ֣ט עִמָּֽךְ׃
מִֽי־יִתֵּ֣ן טָ֭הוֹר מִטָּמֵ֗א לֹ֣א אֶחָֽד׃
אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים ׀ יָמָ֗יו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁ֥יו אִתָּ֑ךְ חקו (חֻקָּ֥יו) עָ֝שִׂ֗יתָ וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃
שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל...
(איוב יד א-ו)
עתה רוצה להודיע ההשארות, ואמר אָ֭דָם יְל֣וּד אִשָּׁ֑ה קְצַ֥ר יָ֝מִ֗ים... וַיִּבְרַ֥ח כַּ֝צֵּ֗ל, אם להבל דמה, אשר יִּבְרַ֥ח כַּ֝צֵּ֗ל, למה אַף־עַל־זֶ֭ה פָּקַ֣חְתָּ עֵינֶ֑ךָ למצוא עוונו שגם אֹתִ֤י בְמִשְׁפָּ֣ט תָבִ֖יא? אם הכל הבל יותר טוב כי שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל לי מעונש וממכאוב.
...עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃
(איוב יד ו)
פירוש, לעולם הבא יקוה פעלו כְּשָׂכִ֥יר, כאמור למעלה (פרק ז) שאדם כשכיר אשר יקוה פעלו לעת ערב, כן הוא עמל כל ימי חיי הבלו למען יקבל שכר אחר מותו, ולמה אם כן תענישני בעולם הזה? והוא על דרך שאמרו חז"ל: "אמר רבא - ביקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין"(בבא בתרא טז.)
כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף וְ֝יֹֽנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל׃
אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שָׁרְשׁ֑וֹ וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃
מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃
(איוב יד ז-ט)
אין הפסד בטבע, רק התחלפות דבר לדבר, כי הטבע לא יפעל כיליון מוחלט אשר אי אפשר לטבע. מזה נודע כי יש השארות לנפש. וזה שאמר איוב כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה שאין בו אבדון, שהרי אִֽם־יִ֭כָּרֵת עוֹד יַחֲלִ֑יף, כי הטבע לא יפסיד לעץ כיליון מוחלט, רק יחליף גזעו ויניקתו לא תחדל. ואף אִם בֶּעָפָר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ, ואם כן אין כאן מיתה וכיליון.
וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ׃
(איוב יד י)
רצה לומר, אחרי שכיליון אי אפשר, אם כן איך גֶּבֶר יָ֭מוּת ויגוע לאבדון, וְאַיּֽוֹ? להיכן הלך?
אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃
(איוב יד יא)
אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם עוד המה בעולם ולא כלים להפסד מוחלט.
"וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ" – הנה מי הנהר נמשכים לחום השמש ויהיו לאדים ואחר זמן ישובו לארץ יריקו, והרי זה התחלפות ולא כיליון.
וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃
(איוב יד יב)
בתמיה. זה נגד חוקות הטבע. על כן –
מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ תָּ֤שִׁ֥ית לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃
(איוב יד יג)
מאחר שאין אפשרות כיליון, על כן ידעתי כי רק תַּצְפִּנֵ֗נִי בִּשְׁא֬וֹל עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ. כי לא יהיה לי אבדון בשאול אחרי מותי, רק תשית לי חק ותזכירני להחיותני. על מִ֤י יִתֵּ֨ן וימהר העת להצפינני בִּשְׁא֬וֹל.
אִם־יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִ֫חְיֶ֥ה כָּל־יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־בּ֝֗וֹא חֲלִיפָתִֽי׃
(איוב יד יד)
"אִם־יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִ֫חְיֶ֥ה" – גופו חיה לא יחיה כמו שהוא עתה בגוף גס ועכור, רק כָּל־יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־בּ֝֗וֹא חֲלִיפָתִֽי. כי גזעי יַחֲלִ֑יף וְיֹֽנַקְתּי לֹ֣א תֶחְדָּֽל, כי כיליון מוחלט לא אפשר, רק בּ֝֗וֹא יבוא חֲלִיפָתִֽי, דהיינו קיום נשמתי בחלוף גם גוף העכור הלזה. כי תמורתו יבוא לה גשם זך קרוב אל הרוחני אשר יאות לה, הנצחית.