פסוק ד:מי יתן טהור - עניינו כענין: הן בעון חוללתי כי האדם נברא מדבר טמא.
פסוק ה:אם חרוצים - כבר גזרת עליו גזירה כמה יחיה וחרצת משפטו ושמת לו חקים וגבולים לא יוכל לעוברם.
פסוק ו:שעה - הרפה, כמו: שעו מני.
פסוק ו:ויחדל - ישמח בחלדו, כמו: כל יושבי חלד, או ויחדל מהתרעם:
פסוק ו:עד ירצה - ישלים, כמו: והרצה את שבתותיה.
פסוק ז:יחליף - יעשה מה יהיה חלף לו.
פסוק ט:קציר - סעיף, כמו: תשלח קציריה עד ים.
פסוק יא:אזלו מים - כן דמה האדם.
פסוק יד:כל ימי צבאי - זמני.
פסוק יד:חליפתי - מיתתי מן והאלילים כליל יחלוף או הליכתי כמו חלף הלך לו, כי הנולד יקרא בא, והמת נקרא הולך, כמו דור הולך ודור בא. אנכי הולך בדרך כל הארץ.
פסוק טו:תקרא ואנכי אענך - לקחת נפשי אין בי כח למאן.
פסוק טו:תכסוף - כאילו תתאוה לראות מעשה ידיך והיא הנשמה, כענין: כי רוח מלפני יעטוף.
פסוק טז:לא תשמור - רק על חטאתי וכמהו: אין טוב באדם שיאכל ושתה, כאשר פירשתי בספר קהלת.
פסוק יז:ותטפול - כמו טפלו עלי:
פסוק יח:הר נופל - יש אומרים: שהוא מן הנפילים. ויש אומרים: נופל ויבול.
פסוק יט:אבנים - המים הם משחקים האבנים בזמנים רבים.
פסוק יט:ספיחיה - ישוב לשבולת המים והעניין ישטפו גליה עפר, כן תקות האנוש האבדת במותו:
פסוק כ:תתקפהו - תתגבר עליו ותשנה פניו.
פסוק כא:יכבדו - מלשון כבוד וכמוהו: למען שמי יכבד ה'.
פסוק כא:ויצערו - הוא הפך הדבר.
פסוק כב:אך בשרו עליו יכאב - ענינו ימס וירקב וישחת כמו: וכל החלקה הטובה תכאיבו באבנים, ופירש עליו על עצמו ודרך הדרש ידוע ובשרו הוא גופו, וכמוהו רבים בקהלת.