פסוק א:הן כל. תחילת הסימן:
פסוק ב:כדעתכם. הכ"ף בגעיא בס"ס:
פסוק ד:ואולם. הוא"ו בגעיא:
פסוק ו:ורבות. הבי"ת רפה וחסר יו"ד אחר רי"ש. ובקצת מדוייקים מצאתיהו מלא יו"ד:
פסוק ז:ולו תדברו. כן כתיב ולו בוא"ו ולהוציא ממי שעלה על דעתו שהוא באל"ף:
פסוק ז:תדברו רמיה. התי"ו בגעיא בס"ס:
פסוק טו:לא איחל. לו קרי ונדרש בסוטה סוף פ' כשם במשנה ובגמרא:
פסוק כג:הודיעני. במקצת מדוייקים חסר וא"ו ומלא יו"ד:
פסוק כז:ותשם בסד רגלי ותשמור. בספר אחר כ"י ישן נושן כתוב ותשם בסד רגלי ותשמור ויחיד הוא אצל רבים:
פסוק כז:ותשמור. מלא וא"ו:
פסוק כז:ארחתי. במקצת מדוייקים חסר וא"ו אחר חי"ת והיא בקמץ חטוף לקריאת ב"א ולב"נ בחולם:
פסוק כח:אכלו עש. הטעם בכ"ף: