א וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹאמַֽר׃ ב עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֝בִּיר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ ג הַ֭אֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֝דַּ֗י יְעַוֵּֽת־צֶֽדֶק׃ ד אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃ ה אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃ ו אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃ ז וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃ ח כִּֽי־שְׁאַל־נָ֭א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן וְ֝כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם׃ ט כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֭נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֤י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ י הֲלֹא־הֵ֣ם י֭וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ וּ֝מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים׃ יא הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃ יב עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃ יג כֵּ֗ן אָ֭רְחוֹת כָּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד׃ יד אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ וּבֵ֥ית עַ֝כָּבִ֗ישׁ מִבְטַחֽוֹ׃ טו יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֭יתוֹ וְלֹ֣א יַעֲמֹ֑ד יַחֲזִ֥יק בּ֝֗וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם׃ טז רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹֽנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃ יז עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה׃ יח אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקוֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֝֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃ יט הֶן־ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃ כ הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃ כא עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃ כב שֹׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
(מענה בלדד)
ורוח כביר. רוח דברים:
פסוק ב:
כביר. ל' רוב:
פסוק ג:
האל יעות משפט. הה"א נקוד פתח ומליצתו לשון תימה:
פסוק ד:
וישלחם ביד פשעם. על ידי פשעם, (הפשע) הוא נעשה שליח להובילם:
פסוק ה:
אם אתה תשחר וגו'. יעיר עליך את זכותך:
פסוק ו:
ושלם נות צדקך. ויעש' את נות צדקך שלם ותמים:
פסוק ז:
והיה ראשיתך מצער. ראשיתך שעברה מצער לפי אחריתך שישגה מאוד:
פסוק ח:
לדור רישון. על דור ראשון, כמו (דברים ד׳:ל״ב) כי שאל נא לימים ראשונים:
פסוק ח:
וכונן. הכן והזדמן לעמוד על חקרי אבותם:
פסוק יא:
היגאה גומא. זאת יאמרו אין הגומא גדל אלא בעוד שהביצה לחה במימיה ובליחלוחיה, ביצה מריש"ק בלע"ז:
פסוק יב:
באבו. בליחלוחו ובפריו:
פסוק יב:
לא יקטף. לא ישבר ולא ינתק כמו (שם כג) וקטפת מלילות:
פסוק יב:
ולפני כל חציר ייבש. קודם כל חציר ויבש, כשהמים כלים והביצה חריבה:
פסוק יג:
כן ארחות כל שוכחי אל. להצליח בעת ששעתו משחקת לו עד שתתמלא סאתו:
פסוק יג:
ותקות. סופו של חנף יאבד:
פסוק יד:
אשר יקוט. יקצור ויכרות כסלתו והבטחתו:
פסוק יד:
כסלו. היא מחשבת מבטחו כמו (לקמן לא) אם שמתי זהב כסלי, יקוט, לשון קציר כמו (יחזקאל טז) כמעט קט:
פסוק יד:
ובית עכביש. שאינו קיים יהיה מבטחו:
פסוק טז:
רטוב הוא. לח וחזק מזלו טרם בא אליו עת פקודת מכת חומו המייבשתו ולפי שדימהו בגומא מדבר לפי הענין:
פסוק טז:
ועל גנתו יונקתו תצא. יונקתו שורש היונק או ענף הילדה הגדל בשנה זו כמו מראש יונקתו קטף:
פסוק יז:
יסובכו. יתאחזו בענף ובסובך:
פסוק יז:
בית אבנים. יחזה מקום איתן רואה ובונה לו למצודה ומנחם פי' יחזה לשון גבול יגבול אותו יבננו עד גבולו וכן מחוז חפצם (תהילים ק״ז:ל׳) וכן מחזה אל מחזה (מלכים א ז׳:ה׳) כל אלה לפני מכתו:
פסוק יח:
וכשיבלענו. ממקומו הנפרע ממנו ומקרא חסר הוא זה:
פסוק יח:
וכחש בו. מקומו:
פסוק יח:
לא ראיתיך. שאין נשאר ממנו לא שרש ולא ענף והרי הוא כלא היה, שאין נפילתו כמפלת צדיקים כי הצדיק יפול ויקום וזה יפול בלא תקומה:
פסוק יט:
הן הוא משוש דרכו. של רשע שכל משושו וגם הצלחתו ללא תקוה תשוב:
פסוק יט:
ומעפר אחר יצמחו. בני אדם שהיו עד הנה שחים עד עפר יצמחו:
פסוק יט:
אחר אדם אחר יצמח לקבל גדולתו של זה כשם שמצינו ולחוטא נתן ענין וגו' (קהלת ב׳:כ״ו) ע"כ דע על עצמך אם רשע היית אין תקומה למפלתך ואם תם היית כו':
פסוק כ:
הן אל לא ימאס תם. ולא יחזיק ביד משנאיך המריעים לך עד אשר ישוב לרחם עליך וימלא שחוק פיך: