Notice: Undefined offset: 39 in /var/www/html/server/929/perushim.php on line 32

Warning: array_map(): Argument #2 should be an array in /var/www/html/server/929/perushim.php on line 33
 תנ"ך על הפרק - משלי לט - וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי / הרב צבי הירש קלישר ז"ל

תנ"ך על הפרק

משלי לט

756 / 929
היום

הפרק


Warning: include(./data/perakim/v200/Prov/39.html): failed to open stream: No such file or directory in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 57

Warning: include(): Failed opening './data/perakim/v200/Prov/39.html' for inclusion (include_path='.:/usr/share/php://var/www/html/server/929') in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 57

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב צבי הירש קלישר ז

וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי

גם בִּלְדַּד לא ידע זך רעיונו של איוב, עם תבערת אש הגיגו על כי כאבו נעכר, וחשב בִּלְדַּד כי עוד כחשו בו. קוטב הטענה לפי הבנתו מדברי איוב: למה זה ברא העולם היות האדם למפגע לו? הלא טוב לו שלא יברא ויעשה לו חסדו ברוחני מבלי צאתו לעולם השפל, ולא יצטרך לעשות משפט מעוקל בזה העולם. על זה בא המענה: גם בעולם הזה אין משפט מעוקל ויש הכרח ותועלת רב לצאת הנשמה הזכה ממקור העליון לזה העולם.

הַ֭אֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֝דַּ֗י יְעַוֵּֽת־צֶֽדֶק׃
(איוב ח ג)

גם בעולם השפל חלילה לו לעוות משפט, כי מי שהוא ש-די ובעל היכולת לאין קץ, היד ה' התקצר לתת פעולת צדק?


ואשר אמרת שהם ייסורים של נקמה, לא כן אחי! רק למען תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑-ל ןתִשְׂגֶּה באַחֲרִיתְךָ. ואם כי מן הבנים שכלת ונראה בעיניך כמשפט נקמה, וכי תוכל לדעת שהבנים לא חָֽטְאוּ בעצמם משפט מוות? וזהו שאמר –

אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃
אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑-ל וְאֶל־שַׁ֝-דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃
אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃
וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃
(איוב ד-ח)

"אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃" – אם כן זה משפט צדק. ואַתָּה, אִם זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר פעלך, אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑-ל, לא בדרך תלונה רק בדרך תחינה ובקשה, וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ... וְ֝אַחֲרִיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד, על ידי שרֵאשִׁיתְךָ מִצְעָ֑ר תהיה אַחֲרִיתְךָ מְאֹֽד נעלה.


ואחרי אשר צידק את הדין, עתה ענה לו על שאלתו החמורה, למה נברא האדם. והביא לו משל לראות ההפרש בין הצמחים:

הן דשא עשב אשר הוא חלש המזג בעצם, ובגלל זה ההכרח שיעמוד אצל בִצָת המים ואז יִשְׂגֶּה, וכהתם (=וכשתגמר) לחות המים ממקומו אז ימולל ויבש מהר חיש. לא כן אילן גדול ורב כח אשר הכה שרשיו סביביו; וכיוון ששרשיו מרובים לא יראה כי יבוא חום, ורטוב הוא גם לפני השׁמֶשׁ הבוער עליו, ועליהו לא יבול, ומתק פירותיו ישמחו לבב אנוש. ואולם בעל הגן, הרואה בחכמתו כי מקום יש אתו אשר טוב יותר להאדיר את האילן ולהגדילו, יעקרהו ממטעו ויטעהו אל מקום אחר, וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָח יותר מראשיתו, ילכו יונקותיו, וכארז בלבנון ישגה.

הנמשל: שוכחי א-ל אין כוחם בעצמם, כי נמשכים אחר הגשם (=הגשמיות) והחומר אשר הוא כלה ונפסד, על כן המה כמו העשב אשר חלוש כחו, ורק המים סיבת צמיחתו, ואם אפס כח המים ממנו, נבל ציץ יבש חציר ואין. אבל אדם המעלה, אשר כחו בקרבו, כי נמשך אחר הרוחניות הדבוק בעץ החיים, הנה לא יצטרך לסיבת קיומו הגשמי והחומרי לא מזולת אונו, רק מקרבו עוז ותעצומות, והוא כאילן אשר שרשיו מרובים אשר גם לִפְנֵי השׁמֶשׁ רָטֹ֣ב ה֭וּא, כי עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ, וכל הרוחות לא יזיזוהו ממקומו, שהרי הנפש הנאצלת מעליון אין לה הפסד וכיליון לנצח.

וזהו שאמר:

הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃
עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃
כֵּ֗ן אָ֭רְחוֹת כָּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד׃
(איוב ח יא-יג)

פירוש, היגדל גֹּ֭מֶא בְלִי טיט ורפש של האָחוּ? כי רק לחות הרפש היא סיבת גידולו, ואם הוא בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף, שאין סיבה אחרת תשבור כחו, רק הלחות יימשך ממנו, אז לִפְנֵי כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ, וחילו לאפס ולאין ילך. כן שוכחי הא-ל בקרבם אין כח וחיל ושפע רוחני בהם, כי נמשכים אל החומר והארציות. על כן לא יצטרך שישבר מזולתו, רק כאשר תתייבש לחותו מהר כגֹּ֭מֶא יתייבש.


רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹֽנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃
עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה׃
(איוב ח טז-יז)

אבל הצדיק הוא כמו אילן. רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ, ועל כי שרשיו מרובים, השׁמֶשׁ לא ייבש רטיבתו, כי כחו בקרבו. הרוחניות שבו קשור בא-להים יתברך שמו, ואין גידולו מן המים, רק נצר משרשיו יפרה, והמים, הם הגשמיות, רק לעזר לו בעודו מחובר עם הגוף. אבל שרשי נשמתו נאחזים במקום גבוה ונישא, וביתו כבֵית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה בגודל חוזקו בנצחיות.


ואמנם בעל הגן יבחר לו מטע אחר בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן, אשר ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ. כן נפש האדם תוצרך להעקר ממקור עליון, ובעל הגן, הוא היוצר יתברך, יטעה בעולם הזה, וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר תצמח ותשגה מאוד. זהו שאמר – 

אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקוֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֝֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃
הֶן־ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃ 
(איוב ח יח-יט)

אִם־יְבַלּע את אילן הטוב מִמְּקוֹמ֑וֹ, וְכִ֥חֶשׁ בּ֝֗וֹ הבא אל מקום האילן לאמר לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ, כי אין שום רושם במקום אשר היה נטוע, אין זה רעה לאילן, רק ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ, כי על ידי זה מֵעָפָר אַחֵ֥ר יִצְמָח יותר. כן נפש האדם ה֭וּא בהכרח יבוא ממקור מחצבתו אל זה העולם למען מֵעָפָר אדמה אשר יתחבר לו ישגה מאוד, ויהיה מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ לשמחת עולם, ונִטְעֵ֣י נַעֲמָנִ֔ים לחזות בנועם ה'.


ואחרי המשל הנכבד הזה סיים בקוטב אמריו כי צדיקים דרכי ה' בזה ובבא, ואמר –

הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃
(איוב ח כ)

התָּ֑ם המיוסר אינו נמאס, והמְרֵעִֽים לא יצטרך להפילם, רק לא יחזק להם ומאיליהם יתייבשו כגֹ֭מֶא בְּלי בִצָּ֑ה.

עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃
(איוב ח כא)

תכלית יגונך להיות פִּ֑יךָ מלא שחוק וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה. כי אז תבין שהיה הכל בצדק לטובתך. 

פירושים על הפרק


Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 125

פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך