א וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹאמַֽר׃ ב עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֝בִּיר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ ג הַ֭אֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֝דַּ֗י יְעַוֵּֽת־צֶֽדֶק׃ ד אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃ ה אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃ ו אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃ ז וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃ ח כִּֽי־שְׁאַל־נָ֭א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן וְ֝כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם׃ ט כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֭נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֤י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ י הֲלֹא־הֵ֣ם י֭וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ וּ֝מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים׃ יא הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃ יב עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃ יג כֵּ֗ן אָ֭רְחוֹת כָּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד׃ יד אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ וּבֵ֥ית עַ֝כָּבִ֗ישׁ מִבְטַחֽוֹ׃ טו יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֭יתוֹ וְלֹ֣א יַעֲמֹ֑ד יַחֲזִ֥יק בּ֝֗וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם׃ טז רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹֽנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃ יז עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה׃ יח אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקוֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֝֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃ יט הֶן־ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃ כ הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃ כא עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃ כב שֹׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹּאמַר׃
פסוק ב:
עַד־אָן, מתי, מדוע תְּמַלֶּל דברים אֵלֶּה, וְעד מתי יצא רוּחַ כַּבִּיר כנגד אלוקים מאִמְרֵי־פִיךָ?!
פסוק ג:
הַאם אֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט, וְאִם־שַׁדַּי יְעַוֵּת־צֶדֶק?! בלדד מטיח באיוב דברים שלא אמר. הרי איוב רק הביע את סבלו, ותהה מדוע אלוקים מכהו ללא הרף, כאילו יש להגן על העולם מפגיעתו הרעה. אולם בלדד, כאליפז, מניח שמאחורי דבריו של איוב יש תרעומת על משפטו של אלוקים, וכלפי זה הוא מגיב.
פסוק ד:
אִם־בָּנֶיךָ חָטְאוּ־לוֹ – לאלוקים – וַיְשַׁלְּחֵם למוות בְּיַד, כתוצאה מפִּשְׁעָם.
פסוק ה:
טוב יהיה אִם־אַתָּה לעומתם תְּשַׁחֵר, תתחנן אֶל־אֵל, וְאֶל־שַׁדַּי תִּתְחַנָּן.
פסוק ו:
אִם־זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה באמת, כִּי־עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ אלוקים את הטובה, וְשִׁלַּם לך כראוי לנְוַת, מקום צִדְקֶךָ.
פסוק ז:
וְגם אם הָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר, אתה מתחיל עתה בדלות ובשפלות, וְאַחֲרִיתְךָ, סופך יִשְׂגֶּה, יגדל מְאֹד.
פסוק ח:
כִּי־שְׁאַל־נָא לְדֹר רִישׁוֹן, ראשון, וְכוֹנֵן, וכוון את דעתך לְחֵקֶר, לְמה שחקרו אֲבוֹתָם, אבות הדורות הראשונים.
פסוק ט:
כִּי רק בני תְמוֹל, אתמול אֲנַחְנוּ, אנחנו צעירים מאוד, וְלכן לֹא נֵדָע הכול, כִּי כמו צֵל חולף ונעלם יָמֵינוּ עֲלֵי־אָרֶץ.
פסוק י:
הֲלֹא־הֵם – אבותיך, יוֹרוּךָ, ילמדו אותך, יֹאמְרוּ לָךְ, וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים, וישטחו באוזניך את סדרם הנכון של הדברים:
פסוק יא:
האם יִגְאֶה, יגבה גֹּמֶא, קנה הצומח ליד ביצות ונחלים בְּלֹא בִצָּה?! האם יִשְׂגֶּא, יתפתח אָחוּ, שם כללי לצמחייה שליד המים, או: מין ערבה בְלִי־מָיִם?!
פסוק יב:
בלא תשתית של מים עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ, ברעננותו ולֹא ראוי שכה צעיר הוא יִקָּטֵף, וְהנה לִפְנֵי כָל־חָצִיר יִיבָשׁ, יתייבש.
פסוק יג:
כֵּן, כך אָרְחוֹת, דרכיהם של כָּל־שֹׁכְחֵי אֵל. שוכחי ה' יקמלו מהר משום שהם נטשו את מה שאמור להזין אותם. וְתִקְוַת חָנֵף, רשע תֹּאבֵד,
פסוק יד:
אֲשֶׁר־יָקוֹט, ייכרת, יתמעט, או: קורים דקים כִּסְלוֹ, משענתו שעליה הוא סומך, וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ. הוא משליך יהבו על קורים שאין בהם ממש.
פסוק טו:
הוא יִשָּׁעֵן עַל־בֵּיתוֹוְלֹא יַעֲמֹד, יַחֲזִיק בּוֹוְלֹא יָקוּם. אי-אפשר לסמוך על בית כזה.
פסוק טז:
רָטֹב הוּא, היה הצמח הזה לִפְנֵי זריחת שָׁמֶשׁ, או: מול השמש. וְעַל־גַּנָּתוֹ, בגינתו יוֹנַקְתּוֹ, שורשיו תֵצֵא.
פסוק יז:
ואולם אם עַל־גַּל אבניםשָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ, בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה, ואין לצמח במה לאחוז וממה לחיות.
פסוק יח:
אִם־יְבַלְּעֶנּוּ, יעקרו אותו במצב זה מִמְּקֹמוֹוְכִחֶשׁ בּוֹ מקומו ויאמר: לֹא רְאִיתִיךָ. לא הכרתי אותך כלל. לא נשאר ממך זכר.
פסוק יט:
הֶן־הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ, זו 'שמחתו' ואחרית 'הצלחתו'. או: מסוס, ריקבון. הצמח עומד להירקב וּלוואי שמֵעָפָר שבמקום אַחֵר יִצְמָחוּ.
פסוק כ:
הֶן, הרי אֵל לֹא יִמְאַס אדם תָּם, שלם. אם אתה אכן איש ישר, ה' יעזור לך, וְאולם הוא לֹא־יַחֲזִיק בְּיַד, יסייע לאנשים מְרֵעִים.
פסוק כא:
אם צדיק אתה – הוא יעזור לך עַד שהוא יְמַלֵּה, ימלא בשְׂחוֹק את פִּיךָ, ואת שְׂפָתֶיךָ בתְרוּעָה, רינה, קולות שמחה.
פסוק כב:
ואילו שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת, בושה, וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ.