באור מלות המענה, הנסה דבר אליך תלאה. הוא מענין נשיאה בתמורת השי"ן בס' והאל"ף בה"א וכמהו נסה עלינו אור ה' והרצון בו אם נשא משל ונדבר אליך ולהשיב על דבריך תלאה או יהיה מענין נסיון והוא היותר נכון והרצון בו האם כאשר נסה השם להגיע אליך דבר מן הרעות תלאה ובזה אמר כי עתה תבא אליך ותלא:
פסוק ו:
כסלתך. ר"ל תקותך והרצון בו שמה שהיית ירא אלהים לא היה אלא לתקותך שישמור קנייניך וכאשר ראית אבוד הקנינים ההם סרה יראת השם מעל פניך, וי"ו ותום דרכיך כפ"א רפה בלשון ישמעאל והרצון תקותך תום דרכיך ר"ל תקותך שישמרו קנייניך היתה סבת תום דרכיך ולזה סר תמימותיך בסוף הקניינים ההם:
פסוק ח:
וזורעי עמל. הרצון בו עול וכן תחת לשונו עמל ואון והמשיל ההשתדלות באון לחרישה וזריעה וקצירה להורות על רוב השתדלותם בו ועשותם תחבולות רבות עד שישיגהו כמו הענין בעובדי האדמה שיעשו מלאכות רבות להגיע אל התכלית המבוקש מהם:
פסוק י:
אריה ושחל וכפירים וליש ולביא. הם משל לאנשים הרעים אשר כל מגמתם להזיק לזולתם כמו אלו החיות אשר יכספו לטרוף זולתם מהב"ח:
פסוק יב:
יגונב. ר"ל יעלם ויתכסה:
פסוק יב:
שמץ מנהו. ר"ל מעט ממנו וכמוהו ומה שמץ דבר נמצא בו:
פסוק יד:
עצמותי. איברי:
פסוק יח:
לא יאמין. הוא מענין אמת ר"ל שלא ישיגו האמתות והקיום מעצמותם אבל להם סבה בהיותם אמת כמו שיש להם סבה בהיותם נמצאים ולזה היה חסרון בחק אלו הנמצאים הקדושים ביחס אל השי"ת וזה כי הש"י לבדו יהיה אמתותו וקיומו מעצמותו או יהיה הרצון בזה שהש"י לא יאמין בהם שישלימו מעצמם מה שהוכן להם מהפעולות אם לא יהיה בזה עזר מהש"י וזה הדבר כבר בארנוהו במה שאין ספק בו בחלק הג' מהמאמר החמישי בספר מלחמות ה':
פסוק יח:
תהלה. רוצה לומר אורה ויהיו הלה והלל שני שרשים בענין אחד והרצון בו ולא במלאכיו ישים אורה ר"ל שאין האור להם והוא ההשגה במה שהם משיגים מצד עצמותם אבל מצד הסבה ראשונה והוא השם יתברך ואולם השם ית' אין לו ההשגה במה שישיג מזולתו:
פסוק יט:
עש. הרצון בו כלוי והוא שם והפעל ממנו ועצמי עששו עששה מכעס עיני והרצון בו שכבר ידכאום מקרים אם מחוץ אם מרוע הנהגתם ויפסידו קודם שישיגם הכלוי הטבעי וזה דבר אמתי אין ספק בו וזה כי רוב המתים מתים בזולת עתם בסבת מקרים מה ולא ימצא שימות המות הטבעי אחד מאלף:
פסוק כ:
מבלי משים. חסר לב והרצון בו מבלי משים לב להשלים נפשם וכמוהו וישימו וישכילו יחדו, והרצון בו וישימו לב:
פסוק כא:
הלא נסע יתרם בם. רוצה לומר שכבר נסע ממקומו יתרונם אשר בם על שאר הב"ח והוא השכל והלך הוא לו כי הוא בתחלת ענינו חסר ומי שלא ישלימהו לא ימצא לו יתרון על שאר הב"ח בעת המות כמו שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו: