Notice: Undefined offset: 35 in /var/www/html/server/929/perushim.php on line 32

Warning: array_map(): Argument #2 should be an array in /var/www/html/server/929/perushim.php on line 33
 תנ"ך על הפרק - משלי לה - ויען אליפז / הרב צבי הירש קלישר ז"ל

תנ"ך על הפרק

משלי לה

752 / 929
היום

הפרק


Warning: include(./data/perakim/v200/Prov/35.html): failed to open stream: No such file or directory in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 57

Warning: include(): Failed opening './data/perakim/v200/Prov/35.html' for inclusion (include_path='.:/usr/share/php://var/www/html/server/929') in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 57

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב צבי הירש קלישר ז

ויען אליפז

מענה אליפז אודות הייסורים

הנה אליפז לא הבין לב איוב ותולדת תלונתו, ולא שמר את תשלום אמריו, כי אמר אולי יותר יחטא איוב בשפתיו לחרף א-להים חיים ויגדל עוונו מנשוא ושמו הגדול יחולל חס ושלום. על כן מיד ענהו וחתר ליישר דרכי ה' יתברך בזה העולם. והנה חילק הייסורים לשלושה חלקים:

    א. ניסיון, כי מנסה א-להים אותך הישך אוהב אותו בכל לב.

    ב. עוון, כדרך שאמרו חז"ל, "אין יסורים בלא עוון", והיינו אם אינו ניסיון אז העוון גורם.

    ג. ייסורים של אהבה שאינם מצד העונש, רק לנקותו יותר, כצרוף כסף טהור מזוקק שבעתיים.

הנה על הראשון אמר:

"הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה"(איוב ד ב) – אם הם ייסורים של ניסיון, למה תִּלְאֶ֑ה?

ועל השני אמר:

"זְכָר־נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד"(איוב ד ז) – מִ֤י שהוּא נָקִ֣י מן החטא לא אָבָ֑ד אושרו בעולם הזה, רק העוון גורם.

ועל השלישי אמר:

"הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃"(איוב ה יז) – אשרי למי שיוכיחנו בייסורים של אהבה. רק יהיה חביבים עליך ייסורים ולא תמאס, ואז "וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ"(איוב ה כד), כי יהיה לך שלימות נצחי על ידי הייסורים.

מענה אליפז אודות המנעות ה' מעשיית משפט בעולם הזה

ועל עוצם השאלה, למה יעלים עיניו מסוררים, ועל כן מלא לב ההמון לעשות רע? על זה ענה אליפז שתי תשובות:

    א. שאילו בכל עת ובכל שעה דרך רשעים צלחה, היה מקום טענה להדבק ברשעים; אבל אחרי שראינו לפעמים עושה משפט לעשוקים, ורשעים לא ישגו חיל, ויפלו בשחת, אשר עיני המשכיל יראה כי יד ה' עשתה זאת, וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ; מזה נודע כי ה' יתברך לא הסיר משפטו.

    ב. אם בכל עת היה מראה משפטו או שהיה מפליא להראות נפלאות, אז לא הייתה בחירה לעושי טוב, רק היה כמוכרח, ולא הייתה מתייחסת פעולתו אליו, רק ליוצרו, ואין שכר לפעולתו.

פירוט התשובה הראשונה

כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתִי חֹ֣רְשֵׁי אָ֑וֶן וְזֹרְעֵ֖י עָמָ֣ל יִקְצְרֻֽהוּ׃
מִנִּשְׁמַ֣ת אֱ-ל֣וֹהַ יֹאבֵ֑דוּ וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃
(איוב ד ח-ט)

ראיתי שמכינים את האָוֶן במחשבתם לעשות לרעהו רעה, והוא דמיון חרישה, ואחר כך יוציאו מהכח אל הפועל, דמיון זריעה, ולבסוף הם עצמם יִקְצְרֻֽהוּ, שהרעה ההיא תבוא אליהם (וכפירוש רש"י). מזה נודע שמִנִּשְׁמַת אֱ-ל֣וֹהַ יֹאבֵ֑דוּ, שאין זה במקרה, רק פועל א-להים, וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ בא להם הכיליון.

וכן אמר בפרק הבא:

לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃
יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃
וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃
וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ 
(איוב ה יג,טו,טז)

פירוש בְּעָרְמָ֑ם, בערמה שלהם, בזה לוכד אותם. ואשר יושיע מֵ֭חֶרֶב הוא מִפִּיהֶ֑ם, פיו הכשילו ליפול ברשת זו טמנו.

וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק יושיע אביון שלא מפאת הטבע. ועל ידי זה וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה, שנודע לדל תקוותו, שלא יקופח שכרו, אחרי כי ה' יתברך לא הסיר משפטו.

פירוט התשובה השניה - שאם יראה הקב"ה משפטו תמיד לא תהיה בחירה

הַֽ֭אֱנוֹשׁ מֵאֱל֣וֹהַ יִצְדָּ֑ק אִ֥ם מֵ֝עֹשֵׂ֗הוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃
(איוב ד יז)

פירוש, היתכן שמֵאֱלוֹהַ תופעל צדקת אנוש, או מֵ֝עֹשֵׂ֗הוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר? היש זו טהרת הלב לגבר אם מעושהו באה הטהרה? הלא נעדרת הבחירה!

ואם יראה רק נפלאותיו לעיתים שונות ולא תמיד יוודע א-להים, ועם כל זה יחטאו אז יגדל עוונם מנשוא. ומביא ראיה על זה:

הֵ֣ן בַּ֭עֲבָדָיו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין וּ֝בְמַלְאָכָ֗יו יָשִׂ֥ים תָּהֳלָֽה׃
אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃
מִבֹּ֣קֶר לָעֶ֣רֶב יֻכַּ֑תּוּ מִבְּלִ֥י מֵ֝שִׂ֗ים לָנֶ֥צַח יֹאבֵֽדוּ׃
הֲלֹא־נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחָכְמָֽה׃
(איוב ד יח-כא)

אם עֲבָדָיו וּמַלְאָכָיו, הרואים עוזו תמיד, לא יאמין בהם, רצונו לומר, אם ירצו להשיג יותר ממדרגתם, יָשִׂ֥ים בהם תָּהֳלָֽה, (נחשב להם) הוללות, או מלשון "בהלו נרו"(איוב כט ג), ישרפם בהל פיו על ידי אור הרב להם, ונחשב להם לעוון, אף שלנגד עיניהם פלאות יוצרם וקונם. 

אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר אם יראה להם עוזו ויחטאו לפניו אז יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ אשר מִבְּלִ֥י מֵ֝שִׂ֗ים אל לבם הנפלאות, כי יאמרו מקרה הוא, אז לָנֶ֥צַח יֹאבֵֽדוּ, באפס תקוה.

"הֲלֹא־נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם" - היתרון שהיה מגיע אליהם על ידי הנפלאות יסע מהם כפליים אם רואים מעשה ה' כי נורא ומוסר לא לוקחים, יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחָכְמָֽה.

ונגד מה שחשד אליפז את איוב שלדעתו הכל במקרה ולא בהשגחה, הביא אליפז ראיה מן החלום ומן המטר, וכמו שנבאר אם ירצה ה' בפרק הבא.

פירושים על הפרק


Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/html/929/sync-view.t.xml on line 125

פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך