פסוק א:גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ. חָזַר לְדוֹרְשָׁם, כְּשֶׁנִּתְמַנָּה חִזְקִיָּהוּ לְמֶלֶךְ וְהוּא הוֹשִׁיב תַּלְמִידִים בְּכָל עִיר, כְּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צד:): בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ:
פסוק א:הֶעְתִּיקוּ. הֶחֱזִיקוּ:
פסוק ב:כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר. כְּגוֹן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה (יחזקאל א) וּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (בראשית א):
פסוק ב:וּכְבוֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. כְּשֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ בִּכְבוֹד מְלָכִים אוֹ בִּכְבוֹד חֲכָמִים שֶׁעָשׂוּ סְיָגִים לַתּוֹרָה וּבַגְּזֵרוֹת שֶׁגָּזְרוּ בָּהֶם, יֵשׁ לְךָ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ וְלִשְׁאֹל טַעַם לַדָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁתִּדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּבְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּבַחֻקִּים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן חֻקִּים וּדְבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם וּמֵשִׁיב עֲלֵיהֶם, בַּאֲכִילַת חֲזִיר וְכִלְאֵי כֶּרֶם וְשַׁעַטְנֵז, אֵין לְךָ לַחֲקֹר רַק לְהַסְתִּיר, וְלוֹמַר: גְּזֵרַת מֶלֶךְ הוּא:
פסוק ג:אֵין חֵקֶר. לְרוּם שָׁמַיִם וּלְעוֹמֶק הָאָרֶץ וּלְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר, שֶׁכַּמָּה דִינִים בָּאִים לִפְנֵיהֶם וְכַמָּה מִלְחָמוֹת, וּצְרִיכִים לָתֵת לֵב לְכֻלָּם. וְאִם כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְדַבְּרִים וְכָל הַיָּדַיִם כּוֹתְבִין, אֵינָן יְכוֹלִין לִכְתּוֹב חֲלָלָהּ שֶׁל רְשׁוּת:
פסוק ד:הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף. מָשׁוּךְ, כְּמוֹ ״כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְּסִלָּה״ (שמואל ב כ:יג); כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַכְּלִי שֶׁל כֶּסֶף יוֹצֵא לִמְלֶאכֶת צוֹרֵף עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ סִיגִים שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁבּוֹ, כָּךְ אֵין צִבּוּר נִפְטָרִין מֵעֹנֶשׁ עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ מִתּוֹכָם הָרְשָׁעִים וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם דִּין:
פסוק ו:אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ. לְהֵרָאוֹת כְּבוֹדְךָ וּלְהִתְגָּאוֹת לִפְנֵי מֶלֶךְ אוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמְּךָ, כִּי טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מִשֶּׁתָּבוֹא בְּלֹא רְשׁוּתוֹ וְיֹאמְרוּ לְךָ צֵא:
פסוק ז:אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. שֶׁדָּבָר זֶה אֱמֶת:
פסוק ח:פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה. פֶּן תָּבֹא לִידֵי לֹא תֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּאַחֲרִיתָהּ:
פסוק ט:רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ. וְאִם עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה צָרִיךְ לָרִיב וּלְהוֹכִיחַ עִם רֵעֶךָ, מִכָּל מָקוֹם, סוֹד אַחֵר אַל תְּגַל. לֹא תַזְכִּיר לוֹ דֹּפִי אֲבוֹתָיו שֶׁמֵּתוּ, שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין אוֹתוֹ וְאַתָּה מְגַלֵּהוּ (סנהדרין מד:):
פסוק י:פֶּן יְחַסֶּדְךָ שׁוֹמֵעַ. ״חֶרְפַּת מִצְרַיִם״ (יהושע ה:ט) מְתַרְגְּמִינָן: ״חֲסוּדָא דְּמִצְרָאֵי״, פֶּן יְחַסֶּדְךָ, הַשּׁוֹמֵעַ וְיִקְרָאֲךָ מוֹצִיא דִּבָּה:
פסוק יא:תַּפּוּחֵי זָהָב. כְּעֵין כַּפְתּוֹרִין מְצֻיָּרִין עַל מַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף. מַשְׂכִּיּוֹת כֵּלִים הַמְצֻפִּין בְּכֶסֶף, כְּמוֹ ״וְשַׂכֹּתִי כַפִּי״ (שמות לג:כב):
פסוק יא:דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו. עַל כַּנּוֹ, וְדוּגְמָתוֹ ״נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ אָפוּנָה״ (תהלים פח:טז) – מְבֻסֶּסֶת וּמְיֻשֶּׁבֶת בְּקִרְבִּי. וְאֵין זֶה מִגִּזְרַת ׳אוֹפַן וְגַלְגַּל׳ (ישעיהו כח:כז-כח), שֶׁאִלּוּ כֵּן, הָיָה נָקוּד פַּתָּ״ח תַּחַת הַפֵּ״א כְּמוֹ ״הָאוֹפַנִּים״ (מלכים א ז:לב), וְלֹא יִפֹּל בּוֹ נְקֻדַּת חֲטַף קָמַץ:
פסוק יב:נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם. עֲדִי קְבוּצַת זָהָב, כְּמוֹ ״וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ״ (הושע ב:טו), כְּמוֹ ״חֲלָאִים״ (שיר השירים ז:ב):
פסוק יב:כֶּתֶם. לְשׁוֹן תַּכְשִׁיט זָהָב, וְכֵן ״כֶּתֶם פָּז״ (שיר השירים ה:יא):
פסוק יג:כְּצִנַּת שֶׁלֶג. כְּקוֹר יְמֵי שֶׁלֶג שֶׁאָדָם מִתְאַוֶּה לוֹ בִּימֵי קָצִיר, וְלֹא שֶׁלֶג מַמָּשׁ, שֶׁהַשֶּׁלֶג לֹא טוֹב הוּא בִּשְׁעַת קָצִיר:
פסוק יד:נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגוֹ׳. כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה תּוֹחֶלֶת שָׁוְא כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם מִתְקַשְּׁרִים בֶּעָבִים וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וְאָדָם מְצַפֶּה שֶׁיָּבֹא גֶשֶׁם וְלֹא בָא, וְהֵם מִצְטַעֲרִים וְכָלוֹת עֵינֵיהֶם, כָּךְ אִישׁ מִתְפָּאֵר לוֹמַר: כָּךְ וְכָךְ צְדָקָה אֶתֵּן לְיַד גַּבַּאי, וְהוּא מְשַׁקֵּר, וְכָלוֹת עֵינֵי עֲנִיִּים לְמַתְּנָתוֹ וְאֵינָהּ בָּאָה:
פסוק טו:בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין. בְּעוֹד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְאֵינוֹ נִפְרָע, יִתְּנוּ לֵב הַחוֹטְאִים לְפַתּוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה:
פסוק טו:וְלָשׁוֹן רַכָּה. בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים:
פסוק טו:תִּשְׁבָּר גָּרֶם. עֶצֶם קֹשִׁי הַגְּזֵרָה:
פסוק טז:דְּבַשׁ מָצָאתָ וְגוֹ׳:
פסוק יז:הוֹקַר רַגְלְךָ. כְּשֵׁם שֶׁאִם מָצָאתָ דְּבַשׁ וְהוּא מָתוֹק לְחִכְּךָ, אַתָּה צָרִיךְ שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ, כָּךְ הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ אַע״פּ שֶׁהוּא מְקָרֶבְךָ, מְנַע מִלָּבֹא שָׁם יוֹם יוֹם פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וְיִשְׂנָא אוֹתְךָ. וּלְעִנְיַן מִדְרָשׁוֹ (חגיגה ז.): אַל תְּהִי רָגִיל לַחֲטֹא שׁוֹגֵג וּלְהָבִיא תָּמִיד חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת לְבֵית ה׳ שֶׁנִּקְרָא רֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ״זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי״ (שיר השירים ה:טז):
פסוק יח:מֵפִיץ וְחֶרֶב. שֵׁם כְּלֵי מִלְחָמָה:
פסוק יט:שֵׁן רָעָה. רְצוּצָה:
פסוק יט:מוּעָדֶת. כְּמוֹ ״וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי״ (תהלים יח:לז):
פסוק יט:מִבְטַח בּוֹגֵד. מְכַזֵּב בּוֹ בְּיוֹם צָרָתוֹ כְּשֵׁן רְצוּצָה וּמוּעֶדֶת:
פסוק כ:מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה. ״בֶּגֶד עִדִּים״ (ישעיה סד:ה): בֶּגֶד מוּסָר, כְּלִי שֶׁהוּא רָאוּי לַהֲסִירוֹ מֵעָלָיו לְפִי שֶׁהוּא בָּלוּי; כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וַיָּסַר״ (בראשית ח:יג): ״וְיַעְדֵּי״ (תרגום אונקלוס). וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ: בֶּגֶד בָּלוּי הֲרֵי הוּא בְּיוֹם קָרָה כְּחֹמֶץ עַל נָתֶר .נָתֶר. מִין אֲדָמָה רַכָּה, כְּגוֹן אֲדָמָה שֶׁלָּנוּ הַנִּקְרָא קְרִידָ״א, וְהָיוּ חוֹקְקִים אוֹתָהּ וְעוֹשִׂין כֵּלִים; וְאִם יִפֹּל בּוֹ חֹמֶץ, מְמַסְמְסוֹ וְנִשְׁחָת. אַף שָׁר בַּשִּׁירִים עַל לֶב רָע. דּוֹמֶה לִשְׁנֵיהֶם. וּמַה הוּא שָׁר בַּשִּׁירִים? זֶה הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִיד רָשָׁע אֲשֶׁר אֵין בְּלִבּוֹ לְקַיְּמָהּ (חולין קלג.):
פסוק כא:אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ. כְּמַשְׁמָעוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (סוכה נב,א-ב) עַל יֵצֶר הָרָע: אִם רָעֵב הוּא וְאוֹמֵר לְךָ לְהַשְׂבִּיעוֹ בַּעֲבֵרוֹת, מְשׁוֹךְ אֶת עַצְמְךָ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהַאֲכִילֵהוּ מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֵן הַשְׁקֵהוּ מָיִם. מִימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה:
פסוק כב:כִּי גֶחָלִים. הֵם לוֹ שֶׁאַתָּה חֹתֶה וְשׁוֹאֵב מִן הַמְּדוּרָה לָתֵת עַל רֹאשׁוֹ:
פסוק כב:חוֹתֶה. כָּל שְׁאִיבַת גֶּחָלִים מִתּוֹךְ הַהֶסֵּק קָרֵי חוֹתֶה, כְּדַאֲמַר ״לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד״ (ישעיהו ל:יד):
פסוק כב:וַה׳ יְשַׁלֶּם לָךְ. יַשְׁלִימֶנּוּ עִמָּךְ, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ:
פסוק כג:רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם. תּוֹלִיד וְתִבְרָא אֶת הַגֶּשֶׁם:
פסוק כג:וּפָנִים נִזְעָמִים תְּחוֹלֵל לְשׁוֹן סֵתֶר. לָשׁוֹן הָרָע גּוֹרֵם שֶׁיִּהְיוּ פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְעָמִים. וְכֵן דִּמְיוֹן פִּתְרוֹן הַמִּקְרָא: רוּחַ צָפוֹן עֲשׂוּיָה לְחוֹלֵל גָּשֶׁם, וְלְשׁוֹן סָתֶר עֲשׂוּיָה לְפָנִים נִזְעָמִים:
פסוק כד:טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג. עַל סִלּוּק הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר (איכה רבה פתיחתא כה):
פסוק כד:מֵאֵשֶׁת מְדִינִים. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם וְהִקְנִיטוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק כד:וּבֵית חָבֶר. בַּיִת שֶׁחִבְּרוּ בּוֹ גִּלּוּלִים לַשְּׁכִינָה:
פסוק כה:עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. עֲשׂוּיָה לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ עֲיֵפָה:
פסוק כה:וּשְׁמוּעָה טוֹבָה. אַף הִיא שָׁוָה לָהֶם, וְכֵן יַעֲקֹב: ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״ (בראשית מה:כז):
פסוק כו:מַעְיָן נִרְפָּשׂ. עָכוּר בָּרַגְלַיִם:
פסוק כו:צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. כְּשֶׁהַצַּדִּיק מָט לִפְנֵי הָרָשָׁע וְיָרֵא לְהוֹכִיחַ עַל פָּנָיו דַּרְכּוֹ, שָׂנאוּי הַדָּבָר כְּמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר נִשְׁחָת:
פסוק כז:אָכוֹל דְּבַשׁ. לֶאֱכוֹל דְּבַשׁ יוֹתֵר מִדַּאי. רֶמֶז הַדָּבָר לְדוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה (יחזקאל א) וּבְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (בראשית א) לְגַלּוֹת לָרַבִּים, וְעַמֵּי הָאָרֶץ מְלַגְלְגִים עַל הַדְּבָרִים, וְשׁוֹאֲלִים מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה:
פסוק כז:וְחֵקֶר כְּבוֹדָם כָּבוֹד. וְהֵיכָן הַחֵקֶר רָאוּי לִהְיוֹת? בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, אֲשֶׁר כְּבוֹדָם כָּבוֹד בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם, יֵשׁ לִשְׁאוֹל מָה טַעַם גָּזְרוּ כָּךְ, וְלָמָּה סִיְּגוּ בְּכָל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה:
