א כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃ ב וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃ ג אַל־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃ ד אַל־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃ ה התעוף (הֲתָ֤עִיף) עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֝נֶ֗שֶׁר ועיף (יָע֥וּף) הַשָּׁמָֽיִם׃ ו אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל־תתאו (תִּ֝תְאָ֗יו) לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃ ז כִּ֤י ׀ כְּמוֹ־שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכֹ֣ל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃ ח פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃ ט בְּאָזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר כִּֽי־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃ י אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא׃ יא כִּֽי־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק הֽוּא־יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ׃ יב הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ וְ֝אָזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃ יג אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃ יד אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃ טו בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃ טז וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃ יז אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּֽחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה כָּל־הַיּֽוֹם׃ יח כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃ יט שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃ כ אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלֲלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃ כא כִּי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃ כב שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃ כג אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃ כד גול (גִּ֣יל) יגול (יָ֭גִיל) אֲבִ֣י צַדִּ֑יק יולד (וְיוֹלֵ֥ד) חָ֝כָ֗ם וישמח־(יִשְׂמַח־)בּֽוֹ׃ כה יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ כו תְּנָֽה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י תרצנה (תִּצֹּֽרְנָה׃) כז כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נָכְרִיָּֽה׃ כח אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּֽאֱרֹ֑ב וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃ כט לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי לְמִ֤י מדונים (מִדְיָנִ֨ים ׀) לְמִ֥י שִׂ֗יחַ לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃ ל לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל־הַיָּ֑יִן לַ֝בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ׃ לא אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֮ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ן בכיס (בַּכּ֣וֹס) עֵינ֑וֹ יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵישָׁרִֽים׃ לב אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃ לג עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ לד וְ֭הָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב־יָ֑ם וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל׃ לה הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִיתִי֮ הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי מָתַ֥י אָקִ֑יץ א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
את מושל בין. המסורת שלפנינו בעשרים וארבע גדו' מלאה בלבולים אבל במסרה כ"י כך מצאתי בן ג' ב' חסר וחד מלא וסימן אם בן הכות. דברי אגור בן יקה. בין תבין את אשר לפניך. וחד שבן לילה היה ובן לילה אבד. וכל בן נון דכוותא ועיין עוד מ"ש למעלה בסימן י"ד:
פסוק ד:
להעשיר. הלמ"ד בגעיא:
פסוק ה:
התעוף. התעיף. קרי:
פסוק ה:
ואיננו. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק ה:
ועיף. יעוף בספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן מסו' יחזקאל ב' נמסר ה"א אכול מלא וזה אחד מהם:
פסוק יד:
תכנו בשבט. הבי"ת רפויה:
פסוק טז:
ותעלזנה. העי"ן בחטף פתח:
פסוק כ:
בזללי. הבי"ת רפה: (א"ה אלה דברי הרב בעצמו ולא ידענא לאפוקי מאי ואי לא דקא מסתפינא הוה אמינא דטעות סור הוא ועל בי"ת בסבאי או בשר קאי ע"כ):
פסוק כד:
גול. גיל קרי:
פסוק כד:
יגול. יגיל קרי כן הוא בכמה ספרים אבל ב' א' כ"י מוגה יגיל בכתוב וכן נראה ממסורת הגדול' שבמערכת אות היו"ד יש אלפ"א בית"א כתיב וא"ו באמצע תיבותא וקרין יו"ד ולא נמנה שם רק מלת גול:
פסוק כד:
יולד. ויולד קרי:
פסוק כד:
וישמח. ישמח קרי עיין זוהר פרשת במדבר דף קי"ט ובסוף ספר הזוהר בהגהת קצת טעיות שנפלו בדפוס:
פסוק כו:
תרצנה. תצרנה ק':
פסוק כז:
עמקה. מתחלפת עמוקה:
פסוק כח:
תארב. בחטף סגול האל"ף ברוב ספרים. באדם תוסף. בכמה ספרים מדויקים חסר יו"ד ונמסר עליו ג' חסרים וכבר נתבאר זה הענין בעמוס ה':
פסוק כט:
למי מדונים. מדינים קרי:
פסוק ל:
למאחרים. המ"ם רפה והלמ"ד מועמדת בגעיא. מכלול ד' נ"א:
פסוק לא:
בכיס. בכוס קרי ומדרש אגדה יש יש בויקרא רבה פרשת י"ב ובמדבר רבה פרשה י' ומדרש אסתר ריש פרשה ה' ומדרש משלי דף ע"ב וילמדנו פרשת שמיני:
פסוק לד:
וכשכב בראש חבל. במדבר רבה פרשת י' חבל כתיב זה היה המן שנחנק בחבל: