פסוק א:אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן. תַּאנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ, וְאָמַר חֲבֵרוֹ לְאֵימָא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ, זֶה אֵינוֹ מוֹצִיא שְׁנָתוֹ, שֶׁהוּא מֵת. וְכֵן הָיָה, שֶׁלֹּא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מֵרַבּוֹתַי, כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ, חַיָּב מִיתָה. תָּנָא, אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ, עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מֵרַבּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים (במדבר לג, מט). רַבִּי נָחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה בַּכְּפָר, הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ וְהוּא מוֹרֶה. אָמְרוּ לוֹ: כְּדֵין אוּלְפַן רַבִּי, אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְהָא רַבִּי מַנִּי רַבָּךְ יָתִיב בְּצִפּוֹרִי. אָמַר לְהוּ, יֵיתֵי עָלַי, אִלּוּ הֲוִית יַדַּע, לָא הֲוִית מוֹרֶה. מִן הַהוּא שַׁעְתָּא לָא אוֹרִי. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן וְהִזְכִּיר אֶת סוּרְחָנָן. כָּל כָּךְ לָמָּה. לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁלֹּא מָצָא בְּיָדָן אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מִיתָתָן שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָן מַזְכִּיר סוּרְחָנָן. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיָה לָהֶם בַּסֵּתֶר וּלְפִיכָךְ מֵתוּ. בַּר קַפָּרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, עַל הַקְּרִיבָה, וְעַל הַהַקְרָבָה, וְעַל אֵשׁ זָרָה, וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. עַל הַקְּרִיבָה, שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנַי וְלִפְנִים. וְעַל הַהַקְרָבָה, שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּן מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ. וְעַל אֵשׁ זָרָה, שֶׁהֵבִיאוּ אֵשׁ זָרָה מִבֵּית הַכִּירַיִם. וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה, תַּאנֵי רַבִּי חִיָּא, אִישׁ מַחְתָּתוֹ, אִישׁ מִמַּחְתָּתוֹ, אִישׁ מֵעַצְמוֹ עָשׂוּ וְלֹא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. רַבִּי מַנִּי דְּשַׁאב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, וּבְכֻלָּן כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה. עַל שֶׁנִּכְנְסוּ בְּלֹא רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכָתוּב בָּהֶן מִיתָה, בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ (שמות ל, כ). וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ מְחֻסְּרֵי בְגָדִים, דִּכְתִּיב בָּהֶן מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' (שם כח, מג). וּמֶה הָיוּ מְחֻסָּרִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מְעִיל הָיוּ מְחֻסָּרִים, דִּכְתִּיב בֵּיהּ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ וְגוֹ' (שם פסוק לה). וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּנִים, כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד). וְעַל שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ, וּכְתִיב: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְלֹא תָּמֻתוּ (ויקרא י, ט). אַבָּא חַנִּין אוֹמֵר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נָשִׁים, דְּתָנֵינַן תַּמָּן, וְכִפֵּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, הִיא אִשְׁתּוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, שְׁחוּצִים הָיוּ הַרְבֵּה, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֵיזוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. הַרְבֵּה נָשִׁים עֲגוּנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבוֹת וּמַמְתִּינוֹת לָהֶם, וְהֵם אוֹמְרִים: אֲחִי אָבִינוּ מֶלֶךְ, וְאָבִינוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲחִי אִמֵּנוּ נָשִׂיא, וְאָנוּ סְגָנֵי כְּהֻנָּה, אֵיזוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. אָמַר רַבִּי מְנַחְמָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה, עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד, בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלוֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ (תהלים עח, סג). לָמָּה בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, עַל יְדֵי שֶׁבְּתוּלוֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ. וְעוֹד מִן הָדָא, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא (שמות כד, א). מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין תְּחִלָּה, נָדָב וַאֲבִיהוּ מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶם, וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶן. וְהָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים, וְאָנוּ נוֹהֲגִים בִּשְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר תַּחְתֵּיהֶם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אִיבּוֹ אָמַר, שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ בְּפִיהֶם זֶה לָזֶה, בִּפְנֵיהֶן אָמְרוּ זֶה לָזֶה. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר, בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדָע מַה יֵּלֶד יוֹם (משלי כז, א). הַרְבֵּה סְיָיחִין מֵתוּ וְעָשׂוּ בְּעוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. וְעוֹד מִן הָדָא, וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שמות כד, יא). אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְהִשְׁתַּלְחַת יָד. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, וְכִי קִלּוֹרִין עָלְתָה עִמָּהֶן לְסִינַי דְּאַתְּ אָמַרְתְּ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה, כְּאָדָם שֶׁמַּבִּיט בַּחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אֲכִילָה וַדַּאי, דִּכְתִיב: בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעַב מַלְקוֹשׁ (משלי טז, טו). אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מְלַמֵּד שֶׁהֵגִיסוּ אֶת לִבָּן וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, מֹשֶׁה לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו וְגוֹ' (שמות ג, ו). בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא (שם), זָכָה וַיִּרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שם לד, ל). בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט (שמות ג, ו), זָכָה וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח). בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה (שמות ג, ו), זָכָה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו (שם לד, ל). וְנָדָב וַאֲבִיהוּא זָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה וְלֹא נֶהֱנוּ מִן הַשְּׁכִינָה. וְעוֹד מִן הָדָא, וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה (במדבר ג, ד). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי לִפְנֵי ה' מֵתוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִסְתַּלְּקִין מִן הָעוֹלָם בְּחַיֵּיהֶם. רַבִּי נַחְמָן בָּעֵי קוֹמֵי רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא בְּרַבִּי סִמּוֹן, הָכָא הוּא אוֹמֵר, לִפְנֵי ה' לִפְנֵי ה' שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר, לִפְנֵי אֲבִיהֶם (דה״א כד, ב), פַּעַם אַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם כַּאֲבִיהֶם. בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר ג, ד). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי בְּמִדְבַּר סִינַי מֵתוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמֵּהַר סִינַי נָטְלוּ אַפּוֹפְּסִין שֶׁלָּהֶן לְמִיתָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וְנִמְצָא בַּשּׁוֹשְׁבִין שֶׁלּוֹ דָּבָר מְקֻלְקָל. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ עַכְשָׁו, הֲרֵינִי מְעַכֵּב שִׂמְחַת בִּתִּי. אָמַר הַמֶּלֶךְ, לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה וַאֲנִי הוֹרְגוֹ, מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֲנִי הוֹרְגָן עַכְשָׁו, אֲנִי מְעַכֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה. לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה, מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ (שה״ש ג, יא). בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה סִינַי, יוֹם מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד.
פסוק יא:אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים. אֶלָּא אֵלּוּ שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין מְיֵחָדִים, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וּלְךָ. לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג). אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן. וַהֲרֵי בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ט), וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְהֵיכָן הָיוּ הַזְּקֵנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים, וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵיפָתָן כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּ, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלּוּ רֹאשָׁם בַּעֲלֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (שם פסוק יא). וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיָה שָׁם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר אֶת רַבּוֹ וּפְרֻסָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הֵקֵלּוּ אֶת רֹאשָׁם כְּאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. וְהָיוּ רְאוּיִן לִישָׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַתַּן תּוֹרָהּ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שם), מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִשְׁתַּלֵּחַ יָדוֹ. אֲבָל לְאַחַר זְמַן, בָּא לָהֶם. נָדָב וַאֲבִיהוּ נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאַף הַזְּקֵנִים נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. מַהוּ וְהָאֲסַפְסוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם (שמות יב, לח). וְאֶחָד אוֹמֵר, אֵין אֲסַפְסוּף אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּמֻּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָם זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם (תהלים קו, יח). וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר סו, כד). וּכְתִיב: וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ (ויקרא ד, יג). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם (תהלים עח, לא), אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ (שם), אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִם זְקֵנִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיּוֹסֵף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל (ש״ב ו, א). וּכְשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, בָּשָׂר הָיָה מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ. הֲלֹא כָּל מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים, הַמָּן נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו) וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב, לח). וְאִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלֹא כְּתִיב בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד עָצוּם מְאֹד (במדבר לב, א). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא בָּשָׂר הָיָה שֶׁנִּתְאַוּוּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז). וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). הֱוֵי, שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר לָהֶם אֶת כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ כֵן, לְפִיכָךְ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי יִשָּׂא בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי אֵינִי יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הָעָם הַזֶּה, אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים, אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּךְ שָׁם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' (שמות יט, יא). וְאַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כָּתוּב בּוֹ יְרִידָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שְׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, וְנָתַן לוֹ שְׂכַר שְׁמִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַפַּרְדֵּס. לְאַחַר זְמַן, אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר, אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹר כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הֲבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְכָל שְׂכִירוּת שְׁמִירָתוֹ לְךָ נָתַתִּי. וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר, הֲבֵא לִי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמָּךְ. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ, מִשָּׁם הֵם נוֹטְלִין שְׂכִירָתָן. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ דַּעַת וְכֹחַ לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ וָדַעַת וְנִתְיַחַדְתָּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים. אֶלָּא הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם, אֶלָּא מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי כֵן מֹשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (במדבר כז, יח-כ). מַה כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). לָמָּה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְחִידִים נִתְנַבְּאוּ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגוֹ' (יואל ג, א). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.