תנ"ך על הפרק - שמות כד - מדוע רק בפרשתנו נאמר שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע"? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמות כד

74 / 929
היום

הפרק

מעמד ברית, משה עולה לקבל את הלֻחֹת

וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה׃וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים׃וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַֽיֶּחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר׃וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְהוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן׃וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מדוע רק בפרשתנו נאמר שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע"?

בפרשת יתרו (יט, ח) נאמר שכאשר אמר משה לבני ישראל את דברי ד' הם אמרו: כל אשר דבר ד' נעשה". 

הפסוק "כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע" מופיע רק בסוף פרשת משפטים!

כך נאמר שם (כד, ז): "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע". אבל רש"י הסביר (כד, א) שכל הפסוקים הללו (א-יא) נאמרו לפני מתן תורה, ואין מוקדם ומאוחר בתורה.

נשאלת השאלה: מדוע לא נכתב דבר זה לפני מתן תורה? הרי הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" רק מסביר שאף על פי שמעשה מסוים נכתב מאוחר, הוא אירע בשלב מוקדם יותר, אך הוא אינו מסביר מדוע המעשה לא נכתב במקומו. כך לימדנו רש"י (במדבר ט, א):

בחדש הראשון - פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו? מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד.

לא נאריך כעת להסביר את כל דברי רש"י שם, רק נדגיש שרואים מרש"י שאחרי שהוא כתב: "למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה", הוא שאל: "ולמה לא פתח בזו?". למדנו שעלינו לשאול בכל מקום שבו אמרו רבותינו "אין מוקדם ומאוחר בתורה": "ולמה?". 

על השאלה מדוע לא נכתב בפרשת יתרו שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע" נאמרו מספר תשובות:

  1. לדעת רבי אברהם בן הרמב"ם הדבר לא נכתב שם, כיון שבאותו מעמד חטאו נדב ואביהוא ושבעים הזקנים, והתורה רצתה להפריד בין מעמד הר סיני לבין החטא.
    פירוש זה הוא רק לפי התנחומא, ולא לפי תרגום אונקלוס שנדב ואביהוא לא חטאו במעמד זה.
  2. לדעת ה"אזנים לתורה" בפירושו הראשון הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה לקרב את שבחם של ישראל שאמרו "נעשה ונשמע" לחטא העגל, כדי להקטין את חטא העגל.
  3. לדעת ה"אזנים לתורה" בפירושו השני הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה ללמדנו שסיום הברית הוא בהורדת הלוחות ונתינתם לישראל, ואם כן בזמן שחטאו ישראל בעגל הם עדיין לא קיבלו את הלוחות, ויכלו להיות נדונים כפנויה ולא כנשואה.
  4. לדעת הגרי"ז הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה להדגיש את שני הצדדים שהיו במעמד הר סיני: המעמד עצמו, והברית.
  5. לדעת הרבי מליובאוויטש הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה להדגיש את שני הצדדים שהיו במעמד הר סיני: נתינת התורה על ידי ד', והיותנו לעבדים לד'.
  6. עוד יש לענות: הפרדת הפרשיות באה להדגיש שבני ישראל היו מקבלים את התורה גם אילו לא היו אומרים "נעשה ונשמע"! 

הדבר בא ללמדנו שהתורה שייכת לישראל לא רק כאשר הם בדרגתם העליונה, בה אמרו "נעשה ונשמע", אלא כל דור, וכל אדם מישראל, בכל דרגה שהיא, יכול לזכות בתורה.

(עיין בהרחבה במאמר "מדוע לא כתוב בפרשת יתרו שבני ישראל אמרו 'נעשה ונשמע'?" בספרי "הדר התורה" בפרשת יתרו).

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך