מדוע רק בפרשתנו נאמר שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע"?
בפרשת יתרו (יט, ח) נאמר שכאשר אמר משה לבני ישראל את דברי ד' הם אמרו: כל אשר דבר ד' נעשה".
הפסוק "כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע" מופיע רק בסוף פרשת משפטים!
כך נאמר שם (כד, ז): "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע". אבל רש"י הסביר (כד, א) שכל הפסוקים הללו (א-יא) נאמרו לפני מתן תורה, ואין מוקדם ומאוחר בתורה.
נשאלת השאלה: מדוע לא נכתב דבר זה לפני מתן תורה? הרי הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" רק מסביר שאף על פי שמעשה מסוים נכתב מאוחר, הוא אירע בשלב מוקדם יותר, אך הוא אינו מסביר מדוע המעשה לא נכתב במקומו. כך לימדנו רש"י (במדבר ט, א):
בחדש הראשון - פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו? מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד.
לא נאריך כעת להסביר את כל דברי רש"י שם, רק נדגיש שרואים מרש"י שאחרי שהוא כתב: "למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה", הוא שאל: "ולמה לא פתח בזו?". למדנו שעלינו לשאול בכל מקום שבו אמרו רבותינו "אין מוקדם ומאוחר בתורה": "ולמה?".
על השאלה מדוע לא נכתב בפרשת יתרו שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע" נאמרו מספר תשובות:
- לדעת רבי אברהם בן הרמב"ם הדבר לא נכתב שם, כיון שבאותו מעמד חטאו נדב ואביהוא ושבעים הזקנים, והתורה רצתה להפריד בין מעמד הר סיני לבין החטא.
פירוש זה הוא רק לפי התנחומא, ולא לפי תרגום אונקלוס שנדב ואביהוא לא חטאו במעמד זה. - לדעת ה"אזנים לתורה" בפירושו הראשון הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה לקרב את שבחם של ישראל שאמרו "נעשה ונשמע" לחטא העגל, כדי להקטין את חטא העגל.
- לדעת ה"אזנים לתורה" בפירושו השני הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה ללמדנו שסיום הברית הוא בהורדת הלוחות ונתינתם לישראל, ואם כן בזמן שחטאו ישראל בעגל הם עדיין לא קיבלו את הלוחות, ויכלו להיות נדונים כפנויה ולא כנשואה.
- לדעת הגרי"ז הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה להדגיש את שני הצדדים שהיו במעמד הר סיני: המעמד עצמו, והברית.
- לדעת הרבי מליובאוויטש הדבר לא נכתב שם, כיון שהתורה רצתה להדגיש את שני הצדדים שהיו במעמד הר סיני: נתינת התורה על ידי ד', והיותנו לעבדים לד'.
- עוד יש לענות: הפרדת הפרשיות באה להדגיש שבני ישראל היו מקבלים את התורה גם אילו לא היו אומרים "נעשה ונשמע"!
הדבר בא ללמדנו שהתורה שייכת לישראל לא רק כאשר הם בדרגתם העליונה, בה אמרו "נעשה ונשמע", אלא כל דור, וכל אדם מישראל, בכל דרגה שהיא, יכול לזכות בתורה.
(עיין בהרחבה במאמר "מדוע לא כתוב בפרשת יתרו שבני ישראל אמרו 'נעשה ונשמע'?" בספרי "הדר התורה" בפרשת יתרו).