פסוק א:עלה אל ה'. אמר לי׳ ההוא צדוקי לרב אידית, כתיב ואל משה אמר עלה אל ה׳. עלה אלי מבעי לי׳, אמר לי׳, זה מטטרון ששמו בשם רבו, דכתיב (לעיל כ"ג כ"א) כי שטו בקרבו .
(סנהדרין ל"ח ב')
פסוק ה:נערי בני ישראל. מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסן בע"ב בתים ואמר לכל אחר כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו וישלח את זאטוטי בני ישראל .
(מגילה ט׳ א׳)
פסוק ה:נערי בני ישראל. שלשה ספרים מצאו בעזרה, באחד מצאו כתוב וישלח את זאטוטי בני ישראל ובשנים את נערי בני ישראל וקיימו שנים ובטלו אחד .
(ירושלמי תענית פ"ד ה"ב)
פסוק ה:ויעלו עולות. [תניא, איסי בן יהודה אומר, ויעלו עולות – כבשים, ויזבחו זבחים שלמים – פרים] .
(יומא נ"ב ב׳)
פסוק ה:ויעלו עולות. תני, עד שלא הוקם המשכן היתה עבודה בבכורות, [א"ל רב הונא בר רב קטינא לרב חסדא, והכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, אמר לי', הכי אמר רב אסי, ויעלו עולות – פסקא] .
(זבחים קט"ו ב׳)
פסוק ה:ויזבחו זבחים שלמים. ולמאן דאמר עד מתן תורה לא קרבו ישראל שלמים, הא כתיב ויזבחו זבחים שלמים ההוא עולות שלמים בגופן הוא בלא הפשט ובלא נתוח [ירושלמי מגילה פ"א הי"א]
פסוק ו:זרק על המזבח. מכאן שלא נכנסו אבותינו לברית אלא בהרצאת דמים .
(כריתות ט׳ א׳)
פסוק ז:נעשה ונשמע. דרש ר' סמאי, בשעה שהקריבו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכל אחד ואחד בישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
(שבת פ"ח א')
פסוק ז:נעשה ונשמע. א"ר אלעזר, בשעה שהקריבו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה מי גילה לבני רז זה שבלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר (תהלים ק"ג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, מעיקרא עושי והדר לשמוע .
(שם שם)
פסוק ז:נעשה ונשמע. אמר לי׳ ההוא צדוקי לרבא, עמא פזיזא, ברישא אבעי לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו אמר לי', אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן (משלי י"א) תומת ישרים תנחם .
(שם שם)
פסוק ז:נעשה ונשמע. [תניא], בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באותה שעה קרא להם הקב"ה בני בכורי ישראל .
(שבת פ"ט ב׳)
פסוק ז:נעשה ונשמע. ע"ל בפ׳ יתרו בפסוק וכל העם רואים וגו׳ (כ׳ ט"ז).
פסוק ח:ויזרק על העם. מלמד שלא נכנסו אבותינו לברית אלא בטבילה, דכתיב ויקח משה את הדם ויזרק על העם, וגמירי דאין הזאה בלא טבילה .
(כריתות ט׳ א׳)
פסוק ח:הנה דם הברית וגו'. תני רבי אומר, גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם על כל הדברים האלה .
(נדרים ל"א ב׳ בע"י)
פסוק ט:ושבעים מזקני ישראל. תני, למה לא נתפרשו שמותם של זקנים, ללמדך שכל שלשה ושלשה שעמדו ב"ד על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה .
(ר"ה כ"ה א׳)
פסוק י:כמעשה לבנת הספיר. תניא, היה ר׳ מאיר אומר, מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכתיב (יחזקאל א׳:כ״ו) כמראה אבן ספיר דמות כסא .
(סוטה י"ז א')
פסוק י:כמעשה לבנת הספיר. א"ר מיאשא, בבבל כתיב (יחזקאל א׳:כ״ו) כמראה אבן ספיר, ובמצרים כתיב כמעשה לבנת הספיר, ללמדך שכשם שהאבן קשה מן הלבינה כך היה קשה שעבודה של בבל משעבודה של מצרים .
(ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג)
פסוק י:כמעשה לבנת הספיר. א"ר ברכיה, מעשה אין כתיב כאן אלא כמעשה, היא וכל ארגליא שלה, היא וכל פרקמטיא שלה .
(שם שם)
פסוק י:כמעשה לבנת הספיר. דרש ריש לקיש, כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר – זה עד שלא נגאלו, אבל משנגאלו היכן דרכה של לבינה להנתן שם היא נתונה .
(שם שם)
פסוק יא:ואל אצילי בני ישראל. מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסן בע"ב בתים ואמר לכל אחד כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב"ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו ואל זאטוטי בני ישראל .
(מגילה ט׳ א׳)
פסוק יא:ויחזו את האלהים וגו'. מרגלא בפומיה דרב, לא כהעולם הזה העולם הבא, עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שהיה ולא פו"ר ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא ההרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו .
(ברכות י"ז א׳)
פסוק יב:ואתנה לך וגו'. א"ר שמעון בן לקיש, מאי דכתיב ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם , לחות – אלי עשרת הדברות, תורה – זו מקרא , והמצוה – זו משנה , אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים , להורתם – זה גמרא , מלמד שכולם נתנו למשה בסיני .
(ברכות ה׳ א׳)
פסוק יב:ואתנה לך וגו'. מניין לברכת התורה מן התורה, א"ר חייא בר נתן, הרי הוא אומר (פ' עקב) וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך וכתיב ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה [ברבות מ"ח ב׳].
פסוק יב:והתורה והמצוה. תניא, מניין למצות שטעונות ברכה, אמר ר׳ תנחומא בשם ר"א, כתיב והתורה והמצוה, הקיש מצוה לתורה, מה תורה טעונה ברכה אף מצוה טעונה ברכה .
(ירושלמי ברכות פ"ו ה"א)
פסוק יד:מי בעל דברים. א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה, מניין שאין נזקקין אלא לתובע תחלה, שנאבד מי בעל דברים יגש אליהם – יגיש דבריו אליהם .
(ב"ק מ"ו ב׳)
פסוק יד:מי בעל דברים. א"ר שמואל בר נחמני, מניין שהמוציא מחבירו עליו הראיה, שנאמר מי בעל דברים יגש אליהם – יגיש ראיה אליהם .
(ב"ק מ"ו ב׳)
פסוק טז:וישכן כבוד ה׳ וגו׳. תניא, ר׳ עקיבא אומר, וישכן כבוד ה׳ על הר סיני – מראש חודש, ויכסהו הענן – להר, ויקרא אל משה, משה וכל ישראל עומדים, ולא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה .
(יומא ד׳ א׳)
פסוק טז:ויכסהו הענן ששת ימים. מכדי כתיב בסמוך ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן, מה ת"ל ויכסהו הענן ששת ימים , זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה ששה .
(שם ג׳ ב')
פסוק טז:ויקרא אל משה ביום השביעי. מכאן דבשבעה בסיון נתנה תורה לישראל .
(יומא ד׳ ב׳)
פסוק יח:ויבא משה בתוך הענן. ר' אלעזר רמי, כתיב (ס"פ פקודי) ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, וכתיב ויבא משה בתוך הענן, מלמד שתפסו הקב"ה למשה והביאו בענן .
(שם שם)
פסוק יח:בתוך הענן. תנא דבי ר' ישמעאל, נאמר כאן בתוך הענן ונאמר להלן (פ׳ בשלח) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, מה להלן שביל דכתיב והמים להם חומה אף כאן שביל .
(שם שם)
