פסוק א:נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב. שֵׁם טוֹב:
פסוק א:מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב. נִבְחָר חֵן טוֹב:
פסוק ב:עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳. כְּשֶׁעָנִי אוֹמֵר לֶעָשִׁיר: פַּרְנְסֵנִי, וְהוּא עוֹנֶה קָשׁוֹת, עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם חֲדָשִׁים, לָזֶה עָנִי וְלָזֶה עָשִׁיר (תמורה טז.):
פסוק ג:עָרוּם רָאָה רָעָה. עֹנֶשׁ שֶׁל עֲבֵרָה, וְנִסְתָּר וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה:
פסוק ד:עֵקֶב עֲנָוָה. בִּשְׁבִיל הָעֲנָוָה יִרְאַת ה׳ בָּאָה. דָּבָר אַחֵר: עֲנָוָה עִקָּר, וְהַיִּרְאָה טְפֵלָה וְעָקֵב לָהּ, מִדְרָס לְרַגְלֶיהָ (ירושלמי שבת א,ג):
פסוק ה:צִנִּים פַּחִים. כְּמוֹ ״לִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם״ (במדבר לג:נה), ״וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן״ (יחזקאל כג:כד), לְשׁוֹן גְּדוּדִים וְלִסְטִים:
פסוק ה:צִנִּים פַּחִים. הֵם טְמוּנִים בְּדַרְכֵי הַמְּעַקֵּשׁ דְּרָכָיו, כְּלוֹמַר: יִסּוּרִים מוּכָנִים לוֹ:
פסוק ה:שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם. שֶׁמְּיַשֵּׁר מַעֲשָׂיו יִנָּצֵל מֵהֶם:
פסוק ו:חֲנוֹךְ לַנַּעַר. לְפִי מַה שֶּׁתְּלַמֵּד לַנַּעַר וּתְחַנְּכֵהוּ בִּדְבָרִים, אִם לְטוֹב אִם לְרַע, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה:
פסוק ז:עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל. עַם הָאָרֶץ צָרִיךְ לְתַלְמִיד חָכָם לְעוֹלָם (שבת קלט.):
פסוק ח:זוֹרֵעַ עַוְלָה. יִקְצָר אָוֶן לְפִי זְרִיעָתוֹ קְצִירָתוֹ, לְפִי פְּעֻלָּתוֹ יִהְיֶה קַבָּלַת מַשְׂכֻּרְתּוֹ:
פסוק ח:וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה. קְנֵה הַשִּׁבֹּלֶת שֶׁלּוֹ כָּלֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים (סא״א): שֵׁבֶט חֲמָתוֹ, שֶׁרוֹדֶה בְּנֵי אָדָם, כָּלֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ, לְפִי שֶׁמַּפְסִיד אֶת יְכָלְתּוֹ:
פסוק י:גָּרֵשׁ לֵץ. יֵצֶר הָרָע:
פסוק יא:אוֹהֵב טְהַר לֵב חֵן שְׂפָתָיו. מִי שֶׁשְּׂפָתָיו חֵן:
פסוק יא:רֵעֵהוּ מֶלֶךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ וּמְחַבְּבוֹ (בראשית רבה מא, ה):
פסוק יג:אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ. אֵיךְ אֵצֵא לִלְמֹד תּוֹרָה?
פסוק יד:שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת. פִּי עוֹבְדֵי גִּלּוּלִים:
פסוק יד:זְעוּם ה׳. מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאוֹ, נוֹפֵל וְנִכְשָׁל בָּהּ:
פסוק יד:זְעוּם. נָזוּף מִלְּפָנָיו:
פסוק טז:עוֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ. עֹשֶׁר:
פסוק טז:נוֹתֵן לְעָשִׁיר. סוֹף שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לְעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים הָעֲשִׁירִים, וְאַךְ לְמַחְסוֹר הוּא בָּא:
פסוק יז:הַט אָזְנְךָ שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵחָכָם כָּל שֶׁהוּא:
פסוק יז:וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי. וְאִם רַבְּךָ רָשָׁע, לֹא תִלְמוֹד מִמַּעֲשָׂיו (חגיגה טו:):
פסוק יח:כִּי נָעִים. יְהִי לְךָ לְאַחַר זְמַן אִם תִּשְׁמְרֵם וְתִצְפְּנֵם בְּבִטְנֶךָ, שֶׁלֹּא תִּשְׁכָּחֵם. וְאֵימָתַי יִהְיוּ שְׁמוּרִים בְּלִבְּךָ? בִּזְמַן שֶׁיִּכּוֹנוּ עַל שְׂפָתֶיךָ. כַּאֲשֶׁר תּוֹצִיאֵם בְּפִיךָ (עירובין נד.):
פסוק יט:לִהְיוֹת בַּה׳ מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ. אֲנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁתִּבְטַח בַּה׳ וְתַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְלֹא תֹאמַר: אֵיךְ אֲבַטֵּל מִמְּלַאכְתִּי וְאֵיךְ אֶתְפַּרְנֵס?
פסוק כ:הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים. תּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים:
פסוק כא:לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ. שָׁלִישִׁים כָּתַבְתִּי לְךָ כְּדֵי שֶׁתָּבִין מִתּוֹכָם קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת. לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת:
פסוק כא:לְשֹׁלְחֶיךָ. לְשׁוֹאֲלְךָ הוֹרָאָה:
פסוק כב:אַל תִּגְזָל דָּל. אַל תִּגְזְלֶנּוּ כִּי תִרְאֶנּוּ דַּל, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא דַּל, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגְדְּךָ:
פסוק כג:כִּי ה׳ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע. וְיִגְזֹל אֶת הַנֶּפֶשׁ:
פסוק כג:קוֹבְעֵיהֶם. גּוֹזְלֵיהֶם. וּבִלְשׁוֹן אֲרַמִּי קְבִיעָה – גְּזֵלָה בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה כו,א-ב): אֲתָא הַהוּא גַּבְרָא לְקַמֵּיהּ אָמַר לֵיהּ: קַבְּעַן פְּלַנְיָא וְכוּ׳:
פסוק כד:אַל תִּתְרַע. אַל תִּתְחַבֵּר, לְשׁוֹן רֵעוּת:
פסוק כה:פֶּן תֶּאֱלַף. פֶּן תִּלְמַד:
פסוק כו:אַל תְּהִי בְתוֹקְעֵי כָף בָּעוֹרְבִים מַשָּׁאוֹת. הַלְוָאוֹת, כְּמוֹ ״מַשַּׁאת מְאוּמָה״ (דברים כד:י):
פסוק כח:אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם. אַל תָּשֵׁג אָחוֹר מִנְהַג אֲבוֹתֶיךָ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים קדושים פרשתא א פרק ג): הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בִּשְׁעַת בְּצִירָה כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל בְּתוֹכוֹ הַפֶּרֶט, עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל וְגוֹ׳. תַּסֵּג כְּמוֹ ״יִסּוֹגוּ אָחוֹר״ (תהלים קכט:ה):