תנ"ך על הפרק - משלי יט - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי יט

736 / 929
היום

הפרק

טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ שְׂ֝פָתָ֗יו וְה֣וּא כְסִֽיל׃גַּ֤ם בְּלֹא־דַ֣עַת נֶ֣פֶשׁ לֹא־ט֑וֹב וְאָ֖ץ בְּרַגְלַ֣יִם חוֹטֵֽא׃אִוֶּ֣לֶת אָ֭דָם תְּסַלֵּ֣ף דַּרְכּ֑וֹ וְעַל־יְ֝הוָ֗ה יִזְעַ֥ף לִבּֽוֹ׃ה֗וֹן יֹ֭סִיף רֵעִ֣ים רַבִּ֑ים וְ֝דָ֗ל מֵרֵ֥עהוּ יִפָּרֵֽד׃עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים לֹ֣א יִמָּלֵֽט׃רַ֭בִּים יְחַלּ֣וּ פְנֵֽי־נָדִ֑יב וְכָל־הָ֝רֵ֗עַ לְאִ֣ישׁ מַתָּֽן׃כָּ֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ ׀ שְֽׂנֵאֻ֗הוּ אַ֤ף כִּ֣י מְ֭רֵעֵהוּ רָחֲק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ מְרַדֵּ֖ף אֲמָרִ֣יםלא־לוֹ־הֵֽמָּה׃קֹֽנֶה־לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשׁ֑וֹ שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִמְצֹא־טֽוֹב׃עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֖יחַ כְּזָבִ֣ים יֹאבֵֽד׃לֹֽא־נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג אַ֝֗ף כִּֽי־לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ וְ֝תִפאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־פָּֽשַׁע׃נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר זַ֣עַף מֶ֑לֶךְ וּכְטַ֖ל עַל־עֵ֣שֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃הַוֺּ֣ת לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וְדֶ֥לֶף טֹ֝רֵ֗ד מִדְיְנֵ֥י אִשָּֽׁה׃בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת וּ֝מֵיְהוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה וְנֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב׃שֹׁמֵ֣ר מִ֭צְוָה שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ בּוֹזֵ֖ה דְרָכָ֣יויומתיָמֽוּת׃מַלְוֵ֣ה יְ֭הוָה ח֣וֹנֵֽן דָּ֑ל וּ֝גְמֻל֗וֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְאֶל־הֲ֝מִית֗וֹ אַל־תִּשָּׂ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃גרל־גְּֽדָל־חֵ֭מָה נֹ֣שֵׂא עֹ֑נֶשׁ כִּ֥י אִם־תַּ֝צִּ֗יל וְע֣וֹד תּוֹסִֽף׃שְׁמַ֣ע עֵ֭צָה וְקַבֵּ֣ל מוּסָ֑ר לְ֝מַ֗עַן תֶּחְכַּ֥ם בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישׁ וַעֲצַ֥ת יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם׃תַּאֲוַ֣ת אָדָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְטֽוֹב־רָ֝שׁ מֵאִ֥ישׁ כָּזָֽב׃יִרְאַ֣ת יְהוָ֣ה לְחַיִּ֑ים וְשָׂבֵ֥עַ יָ֝לִ֗ין בַּל־יִפָּ֥קֶד רָֽע׃טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת גַּם־אֶל־פִּ֝֗יהוּ לֹ֣א יְשִׁיבֶֽנָּה׃לֵ֣ץ תַּ֭כֶּה וּפֶ֣תִי יַעְרִ֑ם וְהוֹכִ֥יחַ לְ֝נָב֗וֹן יָבִ֥ין דָּֽעַת׃מְֽשַׁדֶּד־אָ֭ב יַבְרִ֣יחַ אֵ֑ם בֵּ֝֗ן מֵבִ֥ישׁ וּמַחְפִּֽיר׃חַֽדַל־בְּ֭נִי לִשְׁמֹ֣עַ מוּסָ֑ר לִ֝שְׁג֗וֹת מֵֽאִמְרֵי־דָֽעַת׃עֵ֣ד בְּ֭לִיַּעַל יָלִ֣יץ מִשְׁפָּ֑ט וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְבַלַּע־אָֽוֶן׃נָכ֣וֹנוּ לַלֵּצִ֣ים שְׁפָטִ֑ים וּ֝מַהֲלֻמ֗וֹת לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אולת אדם תסלף דרכו. אפשר דהכונה כי כל חיי האדם הוא בדרך בשליחות ממ"ה הקב"ה אשר שלחו לקיים מצותיו ולעסוק בתורה וכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו ואין אדם חוטא אא"כ נכנסה בו רוח שטות וז"ש אולת אדם תסלף דרכו אשר הוא הולך ובשטותו קלקל הדרך וע"י עונותיו נבראו קטיגורים והן היו בעוכריו ועל ה' יזעף לבו שירחם עליו ואינו נותן אל לבו כי עונותיו הטו אלה:מלוה ה' חונן דל. ר"ת מיח"ד דעל ידי הצדקה מיחד קבה"ו הרמוז בס"ת גימטריא עם הכולל הוי"ה אדנ"י. ואלו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקים להודות לו על רובי חסדיו וגודל ענותנותו כי הוא הנותן העושר וחונן דל כביכול מעלה כאלו ח"ו מלוהו וגמולו ישלם כ"י מן הדין כמ"ש בסוף חולין תני תנא ישלם ואת אמרת מדת חסידות והוא יתברך יאיר עינינו ויזכנו לעשות רצונו ולעובדו בלב שלם ויהיו כל מעשנו לש"ם שמי"ם:רבות מחשבות בלב איש. כתב רבינו בעל הרקח ז"ל מחשבות בלב איש ס"ת שבת ע"ש סימן נ"ו. והיינו כמ"ש ודבר דבר דבור אסור הרהור מותר. ואפשר לרמוז ועצת ה' היא תקום לא סמכתא בעלמא עצ"ת ר"ת ענוה צדקה תורה כי אלה הם ג' עקרים גדולים לתקן נפשו וגם מקרבין הגאולה כמו שכתבנו בעניותנו באורך בדרושים בס"ד. ושמעתי רמז עצת ה' הי"א תקום במ"ש פרק אמר להם הממונה הלל מחייב העניים. רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף הצדיק מחייב את הרשעים וזה רמז ועצת ה' הי"א תקום הי"א ר"ת הלל יוסף אלעזר ובזה עצת ה' היא תקום לדון כל איש כי על ידי ג' האמורים מתחייבים הכל ואין לשום אדם טענה לינצל מן הדין:תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב. הראשונים אמרו דרך הלציי כי יש אדם עני שיאמר אלו הייתי עשיר הייתי מפליא לעשות צדקה והוא מתמיד לומר זה. אך נשאר בעניותו ועושה תמיה עם בני אדם ולזה כתיב תאות אדם חסדו אתה אומר כי אתה מתאוה לעשות חסד. והתשובה לזה כי ה' יודע שאם יהיה עשיר לא יעשה שום דבר ולכן אינו נותן לו עושר. וטוב שתהיה רש ולא תהיה איש כזב שיהיה לך עושר ולא תעשה צדקה ולכן טוב שתהא רש ולא תתחייב על הכזב:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך