א אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃ ב ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃ ג לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃ ד אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃ ה מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃ ו דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֱרָב־דָּ֑ם וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ ז הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃ ח לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃ ט ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃ י יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃ יא עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב׃ יב חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃ יג בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃ יד מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗ם ישוב (יָשִׁ֥יב) לֽוֹ׃ טו דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃ טז אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃ יז יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃ יח יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃ יט שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃ כ מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃ כא לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃ כב תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃ כג אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃ כד יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל ו֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃ כה דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃ כו יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃ כז לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃ כח בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה אַל־מָֽוֶת׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
אהב דעת. האל"ף בגלגל והה"א במרכא:
פסוק ב:
ואיש מזמות ירשיע. במסרה כ"י כך מצאתי ירשיע ה' בקריאה וסימנהון ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א' יד). טוב יפיק דהכא. אף אמנם (איוב ל"ד). נקי. והוא ישקט ומי ירשע בתראה חסר ומ"ש נקי נראה לי שהוא פסוק ודם נקי ירשיעו תילים צ"ד וחילופים אחרים יש במסרות שלנו (בשמואל א' ט"ו) (ואיוב ל"ד) והם לא מנו רק ד' ירשיע שאותו דתילים כתוב ירשיעו בוא"ו והעולה משתיהן שזה דמשלי חסר כי פליגי בוהוא ישקט ומי ירשע ואנן ארובא דספרי דוקני סמכינן:
פסוק ד:
בעלה. העי"ן בשוא לבדו:
פסוק ד:
מבישה. הה"א רפה:
פסוק ח:
לפי שכלו. הלמ"ד בגעיא:
פסוק י:
ורחמי. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק יד:
ישוב. ישיב קרי:
פסוק טו:
ושמע לעצה. הלמ"ד בשוא:
פסוק טז:
אויל ביום. ג' ביום דגשים ומטעין בהון וסימן נמסר בקהלת סימן י"ב ועיין מ"ש שם:
פסוק יט:
שפת אמת. השי"ן בגעיא:
פסוק יט:
תכון לעד. בס"ס העי"ן פתוחה ובאשכנזים קמוצה:
פסוק כג:
כסה דעת. בס"ס הדל"ת דגושה ובאשכנזים רפוי':
פסוק כד:
למס. י"ס בקמץ המ"ם:
פסוק כה:
ישחנה. בשי"ן ימנית לשון שפלות ומה שאמרו ביומא פ"ח חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים דרך דרש נאמר כמו שכתבתי בצפני' א':
פסוק כח:
נתיבה. הה"א רפה והיתה ראוי' במפיק מכלול דף ל"ב ושרשים:
פסוק כח:
אל מות. תרגומו למותא דומה שהוא קורא אל בסגול וכן ראיתי במקצת ספרים ישנים כתובי יד ובכל שאר ספרים שלפני בפתח וכן פירשו כל המפרשים: