תנ"ך על הפרק - משלי יב - "דאגה בלב איש יַשְׁחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

משלי יב

729 / 929
היום

הפרק

אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֱרָב־דָּ֑ם וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב׃חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗םישוביָשִׁ֥יבלֽוֹ׃דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל ו֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה אַל־מָֽוֶת׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט
מאת:

"דאגה בלב איש יַשְׁחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה"

נאמר בפרקנו (בפסוק כ"ה): "דאגה בלב איש יַשְחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה".

מה פירוש המלה "ישחנה", ומה הקשר בין שני חלקי הפסוק?

א. הסבר רש"י

כתב רש"י:

דאגה בלב איש ישחנה - ישיחנה מדעתו.
ודבר טוב ישמחנה - יעסוק בתורה, והיא תשמח את הדאגה שבלבו, ותצילנו ממנה.
ולדברי האומר 'ישיחנה לאחרים' כך סופו של מקרא: ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה.

רש"י כתב שני פירושים על המלה "ישחנה". הראשון: ישיחנה מדעתו. והשני: ישיחנה לאחרים.

לפי הפירוש הראשון, שישיחנה מדעתו, החצי השני של הפסוק אומר שהאדם יעסוק בתורה, שהיא דבר טוב, והיא תשמח אותו.

לפי הפירוש השני שישיחנה לאחרים, החצי השני של הפסוק אומר שהחבר שסיפרו לו את דאגתו ינחם את המספר לו בדבר טוב שישמח אותו.

מקור דברי רש"י הוא בגמרא ב מסכת יומא (דף עה עמוד א): "דאגה בלב איש ישחנה - רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה לאחרים".

אבל יש להעיר שהמלה "ישחנה" על פי הפשט אין פירושה לא: "יסיחנה מדעתו", ולא: "יסיחנה לאחרים", אלא: "ישפילנה" ו"יורידנה"!

ב. הסבר ה"מצודות"

הסבר אחר כתב ה"מצודת ציון" : "ישחנה - מלשון שְׁחִיָה והשפלה, כמו: 'שַׁחוּ רָעִים' (משלי יד, יט)".

ה"מצודת דוד" הרחיב והסביר: "דאגה - כשבא דאגה בלב איש ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא, ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמוח עוד את הדאגה, ולחשוב כי לטובה בא מה שבא".

ג. הסבר המלבי"ם

הסבר דומה להסבר ה"מצודות" מבחינת הלשון כתב המלבי"ם, אבל הסביר שגם דברי רש"י על פי חז"ל מתכוונים לכך.

בביאור המילות כתב המלבי"ם: "ישחנה - משורש 'שחה', במשקל 'יַגְלֶנָה', [כלומר: כמו המלה "יגלנה" ששרשה הוא ג.ל.ה. כך "ישחנה" הוא משרש ש.ח.ה.] שישפיל אותה למטה".

בביאור הענין הרחיב המלבי"ם וכתב:

דאגה בלב איש ישחנה, כל המדות הם צפונים בנפש האדם, עד שהרוח מעלה איזה ציור על הלב. ויש בכח האדם להעלות את הציור למעלה, וכן להשפילו למטה. למשל: יכול לעורר ציור טוב או רע מן המדות, ואז יבא בו הרוח ויגלהו ויעלהו אל הלב להמשיל בו הציור הלז. כמו ציור הגאוה, או הענוה, הקנאה, והתאוה, וכדומה. ובין כוחות הנפש נמצא גם כן הדאגה, שהוא מה שאדם דואג על העתיד. והציור הזה כשימשול בלב - מנפש ועד בשר יכלה. שגם העשיר והשלו, כשתמשול הדאגה בלבו - ידאג על העתיד, פן יחרב ביתו, פן יכלה עשרו, פן ימותו בניו, פן ימשלו אויביו עליו, וכדומה, והוא ביגון תמידי. ועת יעלה ציור הדאגה בלב נתן החכם שתי עצות לזה:
א] להשפיל הציור הלז, ולהורידו לעומק הנפש, ושם בחשך שמו יכוסה, על ידי שיסיח דעתו מרעיונות כאלה, ולא ידאג.
ב] שיעלה על לבו ציורים טובים, מתנגדים לציורי הדאגה. למשל: יצייר שאחריתו טוב, שביתו יעמוד נכון, שהוא מלא ברכת ד', ושיש תקוה לאחריתו.
וזהו שאמר: דאגה בלב איש - כשעלה ציור הדאגה וימשול בלב, העצה או שישחנה ויורידנה למטה, או שישמחנה בדבר טוב, ועל ידי ציור טוב לעומת ציור הרע והמעציב - ישמח אותה.
וכן אמרו חז"ל (יומא עה ע"א): 'חד אמר יסיחנה מדעתו, וחד אמר יסיחנה לאחרים'. ושניהם אמת ומיוסדים בשני חלקי הכתוב. במה שאמר: 'ישחנה' - הוא שיסיחנה מדעתו. ובמה שאמר 'דבר טוב ישמחנה' - הוא שיסיח אותה לאחרים, רוצה לומר: לרעיונות אחרים טובים משמחים.

יש להעיר שהמלבי"ם בדבריו האחרונים "שיסיח אותה לאחרים, רוצה לומר: לרעיונות אחרים טובים משמחים" אינו מפרש כרש"י וכפשט הפשוט שישיח את דאגתו לחברים אחרים, אלא הסביר שהכוונה היא לרעיונות אחרים.

יהי רצון שנהיה כל הזמן שמחים ועוסקים בתורה.


פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך