פסוק ב:בראש מרמים. בכמה ספרים כתוב מרומים מלא וא"ו ואינו נראה כן מהמסורה דבאיוב י"ו נמסר ד' מלא בלישנא ואין זה מהם ובמסורה תהלים סימן קמ"ח נמסר ג' מלא בלישנא ולא נחשב בתוכם וסהדי במרומים דאיוב וחוששני לה מטעות:
פסוק ב:נתיבות. בספרים מדוייקים מלא וא"ו:
פסוק ג:מבוא פתחים. פליגי ביה ספרי החזק הוא הרפה:
פסוק ה:פתאים. האל"ף נחה והיו"ד נעה:
פסוק ו:כי אמת. הטעם באל"ף:
פסוק ט:למצאי דעת. בשוא הצד"י:
פסוק יב:אני חכמה. האלף בגעיא בספרי ספרד וכן הוא לבן אשר. ועיין מה שכתבתי במשלי כ"ו:
פסוק יג:שנאת רע. השי"ן בגעיא:
פסוק יג:ופי תהפכות. ברוב ספרים המדוייקים יש טעם מפסיק במלת ופי ותי"ו תהפכת דגושה וכ"כ ן' עזרא ובס"א מדוייק יש במלת ופי כתף ימין ומיושב:
פסוק טו:ורזנים. חסר וא"ו אחר רי"ש ועיין מ"ש בחבקוק א':
פסוק טו:יחקקו. במדוייקים חסר וא"ו אחר חי"ת:
פסוק טז:כל שפטי צדק. כמה ספרי וספרייא איסתפקו בהך תיבותא מן שנין קדמאין אי קריא ארץ או צדק ולא ידעו לאכרועי איכא נוסחי עתיקי דבקדמתיא הוו כתיבי צדק ובתר הכי גרירו לה וכתבו ארץ ואיכא נוסחי דעבדי איפכא ואיכא מאן דארכבי' אתרי רכשי וכתב ארץ צדק ואיכא מינייהו דכתבי מלה חדא בבתי גואי ומלה אחרא בבתי בראי ולא ידענא מאי אדון בה דלית ביננא לא מחזיק בדק ולא שופט צדק לחוד דין אשכחנא דמתרגמינן דייני דתריצותא וחזינא נמי במאיר נתיב דמייתי ליה בשרש נדב:
פסוק טז:שפט. ובשרש צדק וכן הוא בפירוש יחייא ובדפוס נאפולי. גם בספרו של בעל אור תורה נמחק מלת ארץ ונכתב צדק ואמר שבס"ס כתוב צדק ועפ"י ההללי הגיהו ארץ והנכון צדק וסימניך צדק צדק תרדוף ע"כ. פירוש דאינון תרי פסוקי דסמיכי להדדי וסופיהון צדק. ה' יקיים בנו מה שאמר ע"י ישעיה נביאו כי ה' שופטינו ה' מחוקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו אמן כי"ר:
פסוק כ:נתיבות. בספרים מדוייקים מלא וא"ו:
פסוק כא:ואצרתיהם. במקצת ספרים הוא"ו בגעיא:
פסוק כב:ה' קנני. יו"ד של שם בגעיא:
פסוק כד:באין תהומות. מתחלפת תהמות חסר וא"ו קדמאה וזה תלוי בחילוף המסרות שהובא במקרא גדולה פרשת בשלח:
פסוק כה:לפני גבעות. הגימ"ל רפה:
פסוק כז:בחקו חוג. רפה הקו"ף מכלול דף קפ"א ואבן עזרא:
פסוק כח:עינות תהום. בספרים כ"י מדוייקים העי"ן בחירק וכ"כ בשרשים ובסמוך עינות מים בצירי. בעזוז עינות תהום בחיר"ק כן צריך להגיה בספרי השרשים שלנו כמו שמצאתי בשרשים כ"י ישן. גם בעל מכלל יופי ובעל הלשון כתבו שזהו בחירק כי כן דרכם להעתיק משרשים וזה לשון בעל הלשון. ובסמיכות ממנו בצירי תשים עשרה עינות מים. וממנו בחירק בעזוז עינות תהום:
פסוק כט:בחוקי מוסדי. ממה שכתוב במכלול ובשרשים משמע שזה דומה לבחקו חוג. דלעיל חסר וא"ו ורפה הקו"ף וכן נמצא באיזה ספר. אמנם ברוב הספרים זה השני מלא וא"ו וכן במסורת ב' ובעניו חד חסר וחד מלא:
פסוק לד:אשרי אדם. כן הוא בס"ס בשני מאריכין כמ"ש בריש ספרא:
פסוק לה:מצאי חיים. מצא קרי:
פסוק לו:וחטאי. געיא בס"ס: