פסוק א:בני שמור אמרי ומצותי:
פסוק ב:ותורתי כאישון עיניך. שחור של עין שהוא דומה לחשך כמו אישון לילה:
פסוק ד:(אחותי את. קרבנה אליך):
פסוק ד:ומודע. קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו (רות ג) כלומר קרבנה אצלך תמיד:
פסוק ז:אבינה. הבחנתי וראיתי:
פסוק ח:אצל פנה. פנה של זונה ועבודת גילולים:
פסוק י:והנה אשה. כמשמעה, ד"א אחד מן אפיקורסים:
פסוק י:שית זונה. כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה:
פסוק י:ונצורת לב. כמו עיר נצורה (ישעיה א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולת:
פסוק יא:וסוררת. סרה מן הדרך:
פסוק יד:זבחי שלמים עלי. כלומר סעודה גדולה הכינותי כי היום הקרבתי נדרי ושלמי:
פסוק טו:ואמצאך. כדי שאמצאך:
פסוק טז:מרבדים. בגדי חופש ונוי ודוגמתו בסוף הספר שנאמר מרבדים עשתה לה:
פסוק טז:רבדתי ערשי. קשטתי:
פסוק טז:חטובות אטון מצרים. מהוללות בגדי כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים ששם הפשתן מצוי כדכתב בספר (ישעיהו י״ט:ט׳) ובושו עובדי פשתים. אטון תרגום מיתריהם אטוניהון:
פסוק יז:נפתי משכבי. הנפתי הריח כמניף בסודר בבית הבושם להביא הריח מלמעלה למטה, ודונש פי' לשון קטור ואמר שאין לו דמיון:
פסוק יט:כי אין האיש בביתו. ראיתם שסילק הקב"ה שכינתו וכל טוב נתן לעו"ג:
פסוק כ:צרור הכסף. הטובים שבהם הרג:
פסוק כ:ליום הכסא. לזמן המועד הקבוע וכן בכסה ליום חגנו (תהילים פ״א:ד׳):
פסוק כא:הטתו. לאותו חסר לב אליה:
פסוק כא:ברוב לקחה. שהיא למודה להרגיל בכך אנשים:
פסוק כא:בחלק שפתיה. בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרך:
פסוק כב:וכעכס. זה ארס נחש:
פסוק כב:אל מוסר אויל. כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה ליסר האויל המחויב למקום ב"ה כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבדו:
פסוק כג:כמהר צפור. לרוץ אל הפח ואינו יודע כי הפח נפרש שם בנפשו של צפור:
פסוק כד:ועתה בנים שמעו לי וגו':