א בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃ ב שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃ ג קָשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃ ד אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃ ה לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃ ו כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃ ז וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃ ח עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃ ט בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃ י וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃ יא הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃ יב פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כָּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃ יג וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה־לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃ יד זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃ טו עַל־כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃ טז מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃ יז נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃ יח לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־הַבֹּ֑קֶר נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בָּאֳהָבִֽים׃ יט כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃ כ צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃ כא הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃ כב ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־טָ֣בַח יָב֑וֹא וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃ כג עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח וְלֹֽא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃ כד וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃ כה אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ אַל־תֵּ֝תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃ כו כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כָּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃ כז דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־חַדְרֵי־מָֽוֶת׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
בני שמור.
פסוק ג:
על לוח לבך - שלא תשכחם.
פסוק ד:
ומודע - קרוב הידוע.
פסוק ה:
לשמרך - כי קרוביו של אדם ישמרוהו, מדרך רע.
פסוק ו:
נשקפתי - אלה דברי שלמה וטעמו נגליתי ונראיתי למשקיפים אותי, כדי שישמחו בני אדם בראותו, וכן נשקפה ותיבב וטעם הנשקף, להראות עצמו והמשקיף לראות אחרים.
פסוק יא:
המיה - כדי שתשמיע קולה למבקשיה באפלה.
פסוק יא:
סוררת - דוברת סרה.
פסוק יא:
ישכנו - בלשון זכר, והנכון תשכונה.
פסוק יב:
ואצל - עד שתמצא חסר לב.
פסוק יג:
ותאמר - נשתנה בעבור ההפסק, כי לו מלה זעירה וכן: ישפוטו הם:
פסוק יד:
זבחי - דוברת לו כזבים.
פסוק טז:
חטובות - מחוטבות תבנית היכל.
פסוק יז:
אהלים - חסר וי"ו:
פסוק יח:
דודים - אהבים, אתן את דודי.
פסוק יט:
האיש - ולא אמרה אישי, כי אינו נחשב בעיניה מאומה בזנותה עם אחרים.
פסוק כ:
הכסא - ראש חודש שיתכסה בו הירח.
פסוק כא:
תדיחני - מדרך הישרה.
פסוק כב:
וכעכס - כמו תעכסנה פירוש תראנה העכסים והם דומים לכבל. וכן הפירוש: וכעכס - שהאויל קשה להביא רגלו בו, כן הוא קשה להביאו אל מוסר.
פסוק כג:
חץ - מדמה נגע האל לחץ, והטעם: עד שיפלח חץ כבדו ולא יקבל מוסר.
פסוק כג:
אל פח - כן מהרה יפלחהו חץ, ולא ידע האויל כי בעבור נפשו שתמות הוא שונא מוסר, וזהו הנכון.
פסוק כד:
ועתה בנים - כי העם כבנים.
פסוק כה:
ואל תתע - מדרך הישרה, בעבור נתיבות הזונה.
פסוק כז:
שאול - שהוא ביתה, יורדות הדרכים ומורידות אותה כפירוש נעו מעגלותיה, או יורדות רמז לרגליה וכאשר דבר גנות האשה הראה דבר מעלת החכמה, שהיא מיסרת הפתאים.