פסוק א:משא. נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה׳:
פסוק ג:לתנות. מלשון תנין והוא מין נחש:
פסוק ד:רששנו. מלשון רש ועני וכן מתרושש והון רב (משלי י״ג):
פסוק ו:אדונים. דרך המקרא להזכיר שם אדנות בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל״ט):
פסוק ז:לחם. כן יקרא כל הקרב על המזבח וכן את קרבני לחמי (במדבר כ״ח:ב׳):
פסוק ז:מגואל. מתועב ומטונף כמו מוראה ונגאלה (צפניה ג):
פסוק ז:גאלנוך. ר״ל גאלנו ותעבנו קרבניך:
פסוק ז:שלחן. ר״ל המזבח שמסדרין עליו הקרבן לה׳ כעין שמסדרין על השולחן וכמ״ש וידבר אלי זה השלחן וגו׳ (יחזקאל מ״א:כ״ב):
פסוק ח:לפחתך. ענין שר ושליט כמו פחת יהודה (חגי א):
פסוק ח:הישא פניך. זה הלשון יאמר על הכבוד וכן זקן ונשוא פנים (ישעיה ג):
פסוק ט:חלו. ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב):
פסוק ט:ויחננו. מלשון חנינה וחמלה:
פסוק י:תאירו. תבעירו כמו נשים באות מאירות אותה (ישעיהו כ״ז:י״א):
פסוק י:ומנחה. כן יקראו כל הקרבנות שבאים למנחה ולדורון וכן וערבה לה׳ מנחת (לקמן ג):
פסוק יא:מבואו. ענין שקיעה כמו כי בא השמש (ראשית כא):
פסוק יב:וניבו. ענין אמירה כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט):
פסוק יג:מתלאה. ענין עיפות ויגיעה כמו את כל התלאה (שמות יח):
פסוק יג:והפחתם. ענין דאבון ותוגה כמו מפח נפש (איוב יא) או הוא מל׳ הפחה ונשיבת רוח:
פסוק יד:וארור. ענין קללה:
פסוק יד:נוכל. ענין ערמימות כמו ויתנכלו אותו (בראשית לז):