"והאמת והשלום אהבו"
נאמר בפרקנו:
כה אמר ד' צב-אות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו.
נשאלת השאלה: מדוע אמר הנביא בתוך הפסוק המבשר על הפיכת הצומות לימים טובים: "והאמת והשלום אהבו"?
א. הסבר הרד"ק
כתב על כך הרד"ק: "והאמת והשלום אהבו - ובתנאי שתאהבו האמת והשלום, כמו שצויתי אתכם". וכן כתבו ה"מצודת דוד" והמלבי"ם.
יש לשאול: מדוע ציוה הנביא לאהוב דווקא את האמת והשלום?
ב. הסבר רבי שלמה הכהן מוילנא
הסבר רחב ועמוק כתב על כך רבי שלמה הכהן מוילנא בשו"ת "בנין שלמה" (חלק ב סימן לה):
ניבא לנו זכריה הנביא (ח, יט) ואמר: 'כה אמר ד' צבא-ות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו'. ובארנו הכתוב במקום אחר בעז"ה, על פי המבואר, דמקדש ראשון נחרב על עוון ביטול תורה, וכמו דאיתא בנדרים (פא ע"א), וכמו דכתיב בירמיה (ט, יב): 'מי האיש החכם ויבין את זאת וגו' ויאמר ד' על אשר עזבם את תורתי'. ואמרינן בפתיחה לאיכה רבתי: מצינו שוויתר הקב"ה על ע"ג ועל גילוי עריות ועל ש"ד, ולא וויתר על מאסה של תורה, שנאמר: 'על מה אבדה הארץ', על ע"ג ועל גילוי עריות וש"ד אין כתיב כאן, אלא: 'על עזבם את תורתי'. וכן אמרינן (בנדרים דף פא וב"מ דף פה): 'אר"י אמר רב: מאי דכתיב: 'מי האיש החכם ויבן את זאת'? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשוהו, עד שפירש הקב"ה בעצמו. דכתיב: 'ויאמר ד' על אשר עזבו את תורתי אשר נתתי לפניהם', אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה'. ופירש הר"ן שם בשם רבינו יונה על ידי שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה עיין שם. וכן מדוייק זה בלשון המדרש 'ולא וויתר על מאסה של תורה', ומשמע דבתורה היו עוסקים, אך דמאסו בה, ולא היתה חשובה בעיניהם, ולכן לא רצו לברך עליה.
ובית שני נחרב על עון שנאת חנם, וכדאיתא (ביומא ט), ולכן הזהיר להם זכריה הנביא דאימתי יהיה הצומות לששון ולשמחה - בזמן שהאמת והשלום אהבו. והיינו שיעסקו בתורה, דכתיב בה 'אמת קנה', וגם אם יהיה ביניהם שלום. שאם יהיה ביניהם שנאה ופירוד לבבות ח"ו יחרב הבית, וכן היה בעוונותינו הרבים, שעל ידי שלא קיימו צוואת הנביא, והיה ביניהם שנאת חנם נחרב הבית בעוונותינו הרבים. וזהו שהזהיר הנביא ואמר דהאמת והשלום 'אהבו', והיינו משום דבאמת לפי מה שכתבתי לעיל בשם רבינו יונה גם בבית הראשון היו עוסקים בתורה, אך דלא היה חשובה בעיניהם ומאסו בה, ולכן הזהיר להם דהאמת והשלום אהבו, והיינו שיהא התורה אהוב להם, וילמדו התורה מתוך אהבה וחיבה. וכן במידת השלום בא זכריה הנביא להזהיר להם לישראל, לא לבד שלא יהיה ביניהם שנאת חינם, אלא דיאהבו לרדוף אחר השלום, וכמו דכתיב: 'בקש שלום ורדפהו'. וכן היתה מדתו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום... ועל ידי זה 'יהיה צום הרביעי וצום החמישי וגו' לבית יהודה לששון ולשמחה' במהרה בימינו אמן כן יהי רצו.