אלפיים ושמונה מאות משרתים לכל יהודי
חוקי התורה נועדו להבדיל אותנו מן העמים ולקשור אותנו אל הקב"ה. האומות השונות מכירות בתת הכרתם בחשיבות עם ישראל ובטוהר תורתו. חז"ל אומרים:
אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין אותו אלפיים ושמונה מאות עבדים, שנאמר: "כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם"(זכריה ח כג)
(שבת לב:)
כיצד הגיעו חז"ל למספר זה? מסבירים המפרשים על פי הנאמר "והם עשרה אנשים מכל לשונות הגוים", עשרה אנשים כפול שבעים לשונות הרי שבע מאות איש. "והחזיקו בכנף איש יהודי", ובבגד יש ארבע כנפות, הרי אלפיים ושמונה מאות.
והם יאמרו: "נלכה עמכם כי שמענו א-להים עמכם"(זכריה ח כג).
כוונת הדברים, גם כאשר אנחנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים" ואומרים עליהם את מאמר רשב"י "אתם קרויים אדם"(יבמות סא.), בכל זאת מוכנים לשרת כל אדם מישראל אלפי גויים, כאשר יראו שעם ישראל ממלא את התפקיד שהקב"ה הועיד לו ללא פשרות ומתוך אהבה ואחדות. הגוים יודעים (בתת ההכרה) כי יעקב ועשו חלקו את העולמות; יעקב בחר בעולם הבא ועשו בעולם הזה. כאשר בני יעקב הולכים בדרך ה' אין הגויים רודפים אותם, למרות שהם חיים ונהנים מעולמו של עשו, כי יהודי שעושה כל מעשיו לשם שמים, הרי גם אכילתו וכל מעשיו הגשמיים נועדו למלא את רצון ה', כלומר לחיי העולם הבא (השייך ליעקב). אולם כאשר אין אנחנו מקיימים תורת ה', מתייחסים אלינו בני עשו כאל גזלנים אשר לוקחים להם את העולם הזה השייך להם ולכן רוצים להשמידנו ולשלוח אותנו לעולם הבא השייך לנו.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן מלכים'