פסוק א:אללי. מלשון יללה וכן אם רשעתי אללי לי (איוב י׳:ט״ו):
פסוק א:קיץ. ר״ל פירוח הקיץ כעוללות. הם הענבים הגרועים הנלקטים בסוף:
פסוק א:בציר. כן יקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך (דברים כ״ד:כ״א):
פסוק א:אשכול. כן יקרא הענף שהענבים תלוים בו כמו ואשכול ענבים (במדבר י״ג):
פסוק א:בכורה. כן יקרא פרי שנגמר בשולה כמו כבכורה בתאנה בראשיתה (הושע ט׳:י׳):
פסוק א:אותה. מלשון תאוה וחשק:
פסוק ב:יארבו. מלשון אורב:
פסוק ב:יצודו. מלשון צדייה:
פסוק ב:חרם. כמו בחרם והוא הרשת וכן משטח חרמים (יחזק׳ כו):
פסוק ג:להיטיב. ענין חוזק כמו ההיטיב חרה לך (יונה ד׳:ד׳):
פסוק ג:הות. ענין שברון נפש וכן הות לאביו בן כסיל (משלי י״ט:י״ג):
פסוק ג:ויעבתוה. ר״ל יחזקו כחבל עב:
פסוק ד:כחדק. הוא מין קוץ כמו כמשוכת חדק (שם ט״ו):
פסוק ד:ממסוכה. הוא הגדר ועם הוא בסמ״ך וכן ויסך אלוה בעדו (איוב ג׳:כ״ג):
פסוק ד:מצפיך. ענין תוחלת ותקוה כמו אערך לך ואצפה (תהילים ה׳:ד׳):
פסוק ד:פקדתך. ענין זכרון:
פסוק ד:מבוכתם. ענין בלבול הדעת כמו נבוכים הם בארץ (שמות י״ד:ג׳):
פסוק ה:באלוף. ענין שררה כמו אלופי אדום (שם ט״ו):
פסוק ה:פתחי פיך. על השפתים יאמר בדרך שאלה:
פסוק ו:מנבל. ענין גנות וכעור כמו כי נבל נבלה ידבר (ישעיהו ל״ב:ו׳):
פסוק ו:כלה. כן תקרא אשת הבן:
פסוק ו:בחמתה. כן תקרא אם הבעל:
פסוק ז:אוחילה. מלשון תוחלת ותקוה כמו יחל ישראל (תהלים ק״ל):
פסוק י:למרמס. ענין דריסת הרגל:
פסוק יא:גדריך. מלשון גדר וכותל:
פסוק יא:חק. ענין דבר קבוע:
פסוק יב:ועדיך. אליך כמו תגע עדיך (איוב ד׳:ה׳):
פסוק יב:למני. כמו למן והיו״ד נוספת וכן מני אפרים (שופטים ה׳):
פסוק יג:על יושביה. עם יושביה:
פסוק יד:שוכני. היו״ד יתירה:
פסוק יד:לבדד. יחידי כמו לבדד לבטח תושיבני (תהילים ד׳:ט׳):
פסוק יד:כרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:
פסוק טז:תחרשנה. מלשון חרש שאינו שומע:
פסוק יז:ילחכו. ענין לקיקה בלשון כמו ועפר רגליך ילחכו (ישעיהו מ״ט:כ״ג):
פסוק יז:כזוחלי. ענין נגירה והזלה בארץ ובדרז״ל כל הימים מטהרים בזוחלין (שבת ס״ט) ויקרא הנחש כן לפי שאין לו רגלים והלוכו נראה כזוחל ונגרר וכן חמת זוחלי עפר (דברים ל״ב:כ״ד):
פסוק יז:ירגזו. ענין חרדה:
פסוק יז:ממסגרותיהם. מלשון סגירה:
פסוק יח:נושא. ענין מחילה כמו נשאת עון עמך (תהלים פ״ה):
פסוק יח:החזיק. ענין אחוזה:
פסוק יט:יכבוש. ענין תפישה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיה ל״ד):
פסוק יט:במצלות. ענין עומק כמו ואת רודפיהם השלכת במצולות (שמות ט׳):