א אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃ ב אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃ ג עַל־הָרַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ׃ ד טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֙יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם׃ ה אַל־תַּאֲמִ֣ינוּ בְרֵ֔עַ אַֽל־תִּבְטְח֖וּ בְּאַלּ֑וּף מִשֹּׁכֶ֣בֶת חֵיקֶ֔ךָ שְׁמֹ֖ר פִּתְחֵי־פִֽיךָ׃ ו כִּֽי־בֵן֙ מְנַבֵּ֣ל אָ֔ב בַּ֚ת קָמָ֣ה בְאִמָּ֔הּ כַּלָּ֖ה בַּחֲמֹתָ֑הּ אֹיְבֵ֥י אִ֖ישׁ אַנְשֵׁ֥י בֵיתֽוֹ׃ ז וַאֲנִי֙ בַּיהוָ֣ה אֲצַפֶּ֔ה אוֹחִ֖ילָה לֵאלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י יִשְׁמָעֵ֖נִי אֱלֹהָֽי׃ ח אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ ט זַ֤עַף יְהוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ׃ י וְתֵרֶ֤א אֹיַ֙בְתִּי֙ וּתְכַסֶּ֣הָ בוּשָׁ֔ה הָאֹמְרָ֣ה אֵלַ֔י אַיּ֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ עֵינַי֙ תִּרְאֶ֣ינָּה בָּ֔הּ עַתָּ֛ה תִּֽהְיֶ֥ה לְמִרְמָ֖ס כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃ יא י֖וֹם לִבְנ֣וֹת גְּדֵרָ֑יִךְ י֥וֹם הַה֖וּא יִרְחַק־חֹֽק׃ יב י֥וֹם הוּא֙ וְעָדֶ֣יךָ יָב֔וֹא לְמִנִּ֥י אַשּׁ֖וּר וְעָרֵ֣י מָצ֑וֹר וּלְמִנִּ֤י מָצוֹר֙ וְעַד־נָהָ֔ר וְיָ֥ם מִיָּ֖ם וְהַ֥ר הָהָֽר׃ יג וְהָיְתָ֥ה הָאָ֛רֶץ לִשְׁמָמָ֖ה עַל־יֹֽשְׁבֶ֑יהָ מִפְּרִ֖י מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ יד רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃ טו כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת׃ טז יִרְא֤וּ גוֹיִם֙ וְיֵבֹ֔שׁוּ מִכֹּ֖ל גְּבֽוּרָתָ֑ם יָשִׂ֤ימוּ יָד֙ עַל־פֶּ֔ה אָזְנֵיהֶ֖ם תֶּחֱרַֽשְׁנָה׃ יז יְלַחֲכ֤וּ עָפָר֙ כַּנָּחָ֔שׁ כְּזֹחֲלֵ֣י אֶ֔רֶץ יִרְגְּז֖וּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶ֑ם אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ יִפְחָ֔דוּ וְיִֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ יח מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃ יט יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל־חַטֹּאותָֽם׃ כ תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
אצלי לי. ב' דין בטעם לעיל וחד בטעם לרע אם רשעתי אצלי לי (איוב י'):
פסוק א:
לאכול בכורה. ספרים מדוייקים מלא וא"ו והוא חד מן י"ג לאכול מלא וסימן ביחזקאל ט"ו:
פסוק ב:
יצודו חרם. בס"א כ"י החי"ת בקמץ ובשאר ספרים בצירי ברוב הספרים אע"פ שיש איזה ספר בסגול וכן כתב רד"ק בשרשים יצודו חרם הוא בחמש נקודות ורב פעלים כתב יצודו חרם בב"נ ושארא בג"נ בכל לישן וי"ס מצאתי בהם כל חרם בב"נ:
פסוק ג:
השר שאל. מתחלפ' שואל מלא וא"ו:
פסוק ה:
אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף. בחגיגה סף פ' אין דורשין ספרי מאי דכתי' אל תאמינו ברע ואל תבטחו באלוף אם יאמר לך יצה"ר חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמן בו וכו' אל תבטחו באלוף וכו' וכן מתורגם לא תהמנון ברחים ולא תתרחצון בקריב. אמנם בכל הספרים כתוב אל תבטחו בלא וא"ו ופסוק זה הוא א' מן כ"ג פסוקים דרישיהון ומצעותהון אל אל וסי' נמסר בשמואל ב' סימן א':
פסוק ה:
חיקך. אין יו"ד בתר קו"ף:
פסוק ח:
אל תשמחי איבתי. במקצת ספרים מלרע בפשט אחד לבד וכן ותרא איבתי שבסמוך ובספרים מדוייקים שניהם מלעיל בשני פשטין כמו שזכר רד"ק בפירוש ובמכלול דף ט"ו ובמסרה ב' וחסר ומעיל ובענין:
פסוק י:
ותרא. בכמה ספרי הדפוס וגם באיזה ספר כתובת יד מלעיל הטע' בתי"ו ושגו ברואה כי נמסר עליו לית ומלרע וגם בספרי' מדוייקי' כ"י ובדפוס קדמון הטעם ברי"ש וכן כתב רד"ק בפירוש והלוית חן פ' ט"ו מהשער הרביעי כמו ירא פרעה. ותרא אשקלון זכריה ט':
פסוק י:
ותכסה בושה. הבי"ת רפה ואין כאן דין מפיק כמו שכתבתי בפרשת עקב על אבנים ברזל:
פסוק י:
תראינה בם. נו"ן הרבות דגושה שלא כמנהג כי אין משפט נו"ן הנקבות להדגש לעולם אלא אם כן תהיה נו"ן הנקבה פעולה כגון ישפילנה יגיענה אבל נו"ן הרבות לעולם לית בדגש ובית בה דגושה כמ"ש במכלול דף ק"ו ועיין שופטים ה' על תענינה:
פסוק יב:
יום הוא ועדיך יביא. חד מן י"ד דסבירין יבואו מסורת סוף פרשת שמיני ויונתן שתרגם יתכנשין גלותא דמן אתור פרושי קא מפרש כיאורחים בכמה דוכתי לפום מאי דסבירין:
פסוק יז:
ויראו ממך. חסר יו"ד פ"א הפעל ויו"ד האיתן נמשכת בגעיא רד"ק ובמסורה וייראו ה' ד' מלא וחד חסר נחש חסר וסימניהון בלשון תרגום מסרתי בישעיה סי' נ"ט:
פסוק יט:
יכבש. מתחלפת בין מלא לחסר בס' אחד כ"י מסור עליו לית וחסר:
פסוק יט:
במצולות ים. בסמוך בשורק הצד"י ובמוכרת בחולם כמ"ש בפ' בשלח:
פסוק יט:
כל חטאתם. במקצת ספרים כתוב חטאותם מלא אל"ף וא"ו ואולם כפי המסורת שנמסרו בפ' קרח ובישעיה נ"ח במ"ג כתיב באל"ף לבד:
פסוק כ:
חסד לאברהם. חד מן א"ב ב' ב' לא נסבין וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן במסרה רבתא את וא"ו. (א"ה אבל רש"י נתן טעם לשבח למה נאמר חסד בלא וא"ו בריש תיבותא). ה' ירחמנו ויראה בעניינו לכלה הפשעים ולהתם חטאות ולכפר עונות ולהביא צדק עולמים במהרה בימינו אמן: