פסוק ב:מהיכל קדשו. אין במ"ם מאריך:
פסוק ג:יצא ממקומו. יצא חסר וא"ו דליתיה מן המלאים עפ"ה:
פסוק ג:ממקומו. בספרים מדוייקים מלא וא"ו:
פסוק ג:במתי. יתיר וא"ו והמ"ם בחטף קמץ כמ"ש בפרשת האזינו:
פסוק ה:ובחטאות. מלא אל"ף וא"ו:
פסוק ז:זונה קבצה. הקו"ף בחירק וכ"כ הראב"ע ורד"ק בפי' ובשרשים שרש קבץ ושרש פתח והחירק תמורת שורק ומשפטו קבצה וכן כתב החכם רבי יונה בספר הרקמה והכי גרסינן בפ"ק דעכו"ם ובקהלת רבתי על פסוק כל הדברים יגעים והוצרכתי לכתוב זה מפני שראיתי בילקוט שנכתב קיבצה וגם במקרא ישנה נדפס קבצה בשלש נקודות ובמקרא אחרת קבצה בקמ"ץ הקוף וכולם טועים:
פסוק י:לעפרה. במקצת דפוסים ישנים כתוב לעפרה העי"ן בקמץ והוא חטוף וכן הוא במקצת ס"ס מדוייקים ובא' מהם נדפס בגליון בהללי פתח ולשון רד"ק בפתח העי"ן ושאר עפרה בכל הכתוב כעי"ן נקראת בקמ"ץ חטף והיא עפרה אשר לבנימן:
פסוק י:התפלשתי. התפלשי קרי והוא מלעיל:
פסוק יא:יושבת שפיר. ברוב הספרים מלא וא"ו וכן כולם שבענין ונכון לעשות כן ע"פ המסורת דירמיה מ"ח וסוף מצורע שנמנו שם החסרים ואין שום אחד מאלה במניינם:
פסוק יב:לשער ירושלם. אין מאריך ביו"ד ולא ברי"ש:
פסוק יד:לאכזב. בס"א כ"י נכתב בצדו בהללי לאכזב קמץ ע"כ. ובכל ספרים שלנו האל"ף בפתח וגם רד"ק כתב שהוא כמו היו תהיה לי כמו אכזב ירמיה ט"ז:
פסוק טו:עד היורש. בספרים כ"י מלת עד בטעם רביע לא בשופר הפוך:
פסוק טו:אבי לך. חסר אל"ף שהיא למ"ד הפעל מהמכתב וכן שמן ראש אל יני ראשי רד"ק בפי' ומכלול דף ק"נ:
פסוק טז:כנשרכי גלו ממך. בדפוס ישן מויניציאה נכתב בצדו ס"א על בניך כי גלו ממך ובאמת שכן הוא בתרגום אבל לא מצאתי כן בשום ספר ויש להוכיח מהמסורת שאין ממשות בגירסה אותו הספר כי במסרה גדולה נמנו כל בניך שבמקרא ואין שום זכר מזה: