פסוק א:דִּבֶּר. הַמּוֹרַשְׁתִּי מֵעִיר מוֹרָשָׁה:
פסוק ב:וִיהִי בָכֶם לְעֵד. שֶׁנִּבֵּאתִי לָכֶם בִּשְׁמוֹ וְהִתְרֵיתִי בָּכֶם:
פסוק ג:יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ. מִכִּסֵּא רַחֲמִים לְכִסֵּא הַדִּין:
פסוק ג:וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. עַל הָרָמִים וְגַסֵּי הָרוּחַ:
פסוק ד:כַּדּוֹנַג. שַׁעֲוָה:
פסוק ד:מֻגָּרִים בְּמוֹרָד. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּאֲשִׁידִין בְּמוֹדְרוֹן״, מֻגָּרִים לְשׁוֹן ׳זִיבַת מַיִם׳ וְכֵן ״עֵינִי נִגְּרָה״ (איכה ג:מט), ״נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ״ (איוב כ:כח), ״פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר״ (שם כח), ״וַיַּגֵּר מִזֶּה״ (תהלים עה:ט):
פסוק ו:לְעִי הַשָּׂדֶה. ״לִיגָרֵי חַקְלָן״. לְשׁוֹן ׳גַּלִּים׳ כְּמוֹ ״יְגַר שָׂהֲדוּתָא״ (בראשית לא:מז):
פסוק ו:וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ. וְהִסְחַבְתִּי כְּמוֹ הַ״מֻּגָּרִים בְּמוֹרָד״:
פסוק ז:כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה. כָּל הַהוֹן הַזֶּה:
פסוק ז:וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ. וּלְטִמְיוֹן כִּשְׁאָר אֶתְנַנֵּי זוֹנָה יָשׁוּבוּ כָּל קִבּוּצֶיהָ, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּלְבֵית פָּלְחֵי טָעוּתָא יִתְמַסְּרוּן כָּל קִבּוּצֶיהָ״:
פסוק ח:שׁוֹלָל. מִשְׁתַּגֵּעַ כְּשׁוֹטֶה בְּתִמְהוֹן לֵב, כְּמוֹ ״אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב״ (תהלים עו), ״וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל״ (ישעיהו נט) וְהַתָּי״ו הִיא בָּאָה לְשַׁמֵּשׁ בַּתֵּיבָה בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל וְנִתְפַּעֵל, וְכֵן הִלּוּךְ תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי״ן אוֹ סָמֶ״ךְ כְּשֶׁבָּאוּ עָלָיו תָּי״ו בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל וְנִתְפַּעֵל נִכְנֶסֶת תּוֹךְ הַתֵּיבָה כְּמוֹ ׳מִשְׁתּוֹלֵל׳, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן שׁוֹגֵג כְּמוֹ ״לֹא תַשְׁלֶה אוֹתִי״ (מלכים ב ד:כח), ״עַל הַשַּׁל״ (שמואל ב ו:ז), ״דִּי יֵאמַר שָׁלוּ״ (דניאל ג):
פסוק ט:כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ. כִּי חוֹלָה הִיא בְּמַכּוֹתֶיהָ, כְּמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ״ (שמואל ב יב):
פסוק י:בְּגַת אַל תַּגִּידוּ. פֶּן יִשְׂמְחוּ לָנוּ פְּלִשְׁתִּים:
פסוק י:בְּבֵית לְעַפְרָה. עָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי:
פסוק י:עָפָר הִתְפַּלָּשִׁי. לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן וְכֵן יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה בֹּשֶׁת וְכֵן לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן כֻּלָּם לְפִי שֵׁם הָעִיר לְשׁוֹן הַקִּינָה. הִתְפַּלָּשִׁי הִתְגַּלְגְּלִי. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ הִתְעַפְּרִי:
פסוק יא:עִבְרִי לָכֶם. הִתְחִיל בִּלְשׁוֹן יְחִידוּת נְקֵבָה כִּמְדַבֵּר אֶל כְּנֵסִיָּה הָעִיר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר כֻּלָּם בְּשֵׁם כְּנֵסִיָּה אַחַת וְאָמַר לָכֶם כִּמְדַבֵּר אֶל הָרַבִּים שֶׁהֲרֵי לָרַבִּים הוּא אוֹמֵר:
פסוק יא:יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר. שֵׁם הָעִיר:
פסוק יא:עֶרְיָה בֹשֶׁת. גְּלוּיָה בֵּית הַבֹּשֶׁת כַּאֲשֶׁר נִקְרֵאת שָׁפִיר שֶׁהוּא שֵׁם נֵפֶל הַיּוֹצֵא מֵרַחְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה:
פסוק יא:לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן. ״לָא יִפְּקוּן מְשֵׁזְבִין יָתְבֵי צַאֲנָן״:
פסוק יא:מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֲמָדְתוֹ. הַמִּסְפֵּד שֶׁגְּרַמְתֶּם לַנִּגְזָלִים שֶׁאַתֶּם גּוֹזְלִים נַחֲלָתוֹ כְּדֵי לְהַגִּישׁ בַּיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְּשָׂדֶה זֶה אֵצֶל זֶה, הוּא יִקַּח מִכֶּם עֲמָדְתוֹ מַעֲמַד הַבִּנְיָנִים שֶׁבְּנִיתֶם וְהֶעֱמַדְתֶּם עַל נַחֲלָתָם, בֵּית הָאֵצֶל איוטמנ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק יב:כִּי חָלָה לְטוֹב. כִּי קִוְּתָה לְטוֹבָה אוֹתָהּ הַיּוֹשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָתָהּ וּמַמְרָה עַל פִּי הַנְּבִיאִים:
פסוק יב:כִּי יָרַד רָע. הֲרֵי כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא הִיא חָלָה לְטוֹב אֲבָל מִפְּנֵי מְרוּתָהּ יָרַד לָהּ רָע:
פסוק יג:רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ. אִסְרוּ הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ שֶׁהוּא קַל לָרוּץ וְתִבְרְחוּ. וְאָמַר דּוּנַשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן עַרְבִי:
פסוק יד:לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת. עַל אֲשֶׁר תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מַלְכוּת דָּוִד אֲשֶׁר הוֹרִישׁ אֶתְכֶם גַּת כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יח) ״וַיִּקַּח דָּוִד אֶת גַּת מִיַּד פְּלִשְׁתִּים״, וְאַתֶּם מוֹאֲסִים בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ח) ״יַעַן אֲשֶׁר מָאַס הָעָם הַזֶּה אֶת מֵי הַשִּׁלֹחַ וְגוֹמֵר״, לְפִיכָךְ בָּתֵּי אַכְזִיב שֶׁהָיְתָה מֵאֶרֶץ יְהוּדָה וְנִמְשְׁכוּ אַחַר פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, סוֹפָן לִהְיוֹת לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּהָרֵג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וְיִכְזְבוּ הַנִּסְמָכִים עָלָיו. וּבִימֵי אָחָז נִתְנַבֵּאת נְבוּאָה זוֹ:
פסוק יד:לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים. פֵּרוּשׁ לָכֵן כְּמוֹ עַל אֲשֶׁר כְּמוֹ (ישעיהו יז) ״עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים״ עַל אֲשֶׁר נְטַעְתִּיךְ נִטְעֵי נַעֲמָנִים וְאַתְּ נֶהְפַּכְתְּ לִזְמוֹרוֹת זָר:
פסוק יד:בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב. לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן מֵאַגָּדַת חֵלֶק לָמַדְתִּי מִדְרַשׁ מִקְרָא זֶה כָּךְ:
פסוק טו:עוֹד הַיּוֹרֵשׁ אָבִיא לָךְ. אוֹיְבִים שֶׁיּוֹרִישׁוּ אוֹתָךְ אֶת הַיּוֹשֶׁבֶת בְּמָרֵשָׁה, יוֹרֵשׁ לְמָרֵשָׁה לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן:
פסוק טו:עַד עֲדֻלָּם. שֶׁהוּא לְפָנִים מִן הַגְּבוּל יָסוֹג אָחוֹר וְיָבֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכְבְּשׁוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִגְּבוּלָם עַד עֲדֻלָּם כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַד עֲדֻלָּם יֵיתוּן בִּתְחוּם אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל״. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שְׁמַעְתִּיו מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם עוֹד הַיּוֹרֵשׁ אָבִיא לָךְ רְאוּיִים הָיוּ בְּנֵי עֵילָם לִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הָיָה בְּכוֹר לִבְנֵי שֵׁם, וּבִשְׁבִיל אַהֲבַת אֲבוֹתֵיכֶם הֲסִבּוֹתִיהָ לִבְנֵי אַרְפַּכְשַׁד, עַתָּה אָבִיא אֶת כַּשְׂדִּים וְאֶת בְּנֵי עֵילָם עֲלֵיהֶם:
פסוק טז:קָרְחִי. רֹאשֵׁךְ:
פסוק טז:וָגֹזִּי. שְׂעָרֵךְ כְּמוֹ (איוב א) ״וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ״ לְשׁוֹן תְּלִישַׁת שֵׂעָר:
פסוק טז:כַּנֶּשֶׁר. כְּתַרְגּוּמוֹ ״כְּנִשְׁרָא דְּנָתְרוּ גַדְפּוֹהִי״. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר לִמְרֹט רוֹב כְּנָפָיו:
