פסוק א:דבר. המורשתי מעיר מורישה:
פסוק ב:ויהי, בכם לעד. שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם:
פסוק ג:יוצא ממקומו. מכסא רחמים לכסא הדין:
פסוק ג:ודרך על במותי ארץ. על הרמים וגסי הרוח:
פסוק ד:מוגרים במורד. ת"י דאשידין במודרון מוגרים לשון זיבת מים וכן (איכה ג׳:מ״ט) עיני נגרה נגרות ביום אפו (איוב כ׳:כ״ח) פרץ נחל מעם גר (שם כח) ויגר מזה (תלי' עה):
פסוק ו:לעי השדה. ליגרי חקלן לשון גלים כמו יגר שהדותא:
פסוק ו:והגרתי לגי אבניה. והסחבתי כמו המוגרי' במורד:
פסוק ז:כי מאתנן זונה קבצה. כל ההון הזה:
פסוק ז:ועד אתנן זונה ישובו. ולטמיון כשאר אתנני זונה ישובו כל קבוציה ויונתן תרגם ולבית פלחי טעותא יתמסרון כל קבוציה:
פסוק ח:שולל. משתגע כשוטה בתמהון לב כמו (תהלים עו) אשתוללו אבירי לב (ישעיה נט) וסר מרע משתולל והתי"ו היא באה לשמש בתיבה בלשון מתפעל ונתפעל וכן הילוך תיבה שתחילת יסודה שי"ן או סמ"ך כשבאו עליו תי"ו בלשון מתפעל ונתפעל נכנסת תוך התיבה כמו משתולל אומר אני שהוא מלשון שוגג כמו (מלכים ב ד) לא תשלה אותי (שמואל ב י) על השל די יאמר שלו (דניאל ג):
פסוק ט:כי אנושה מכותיה. כי חולה היא במכותיה כמו ויאנש (שמואל ב יב):
פסוק י:בגת אל תגידו. פן ישמחו לנו פלשתים:
פסוק י:בבית לעפרה. עפרת אבי העזרי:
פסוק י:עפר התפלשי. ל' נופל על הלשון וכן יושבת שפיר עריה בשת וכן לא יצאה יושבת צאנן כולם לפי שם העיר לשון הקינה. התפלשי התגלגלי פתרונו לפי עניינו התעפרי:
פסוק יא:עברי לכם. התחיל בלשון יחידות נקבה כמדבר אל כנסיה העיר כמו שנאמר יושבת שפיר כולם בשם כנסיה אחת ואמר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר:
פסוק יא:יושבת שפיר. שם העיר:
פסוק יא:עריה בשת. גלויה בית הבשת כאשר נקראת שפיר שהוא שם נפל היוצא מרחמה של אשה:
פסוק יא:לא יצאה יושבת צאנן. לא יפקון משזבין יתבי צאנן:
פסוק יא:מספד בית האצל יקח מכם עמדתו. המספד שגרמתם לנגזלים שאתם גוזלים נחלתו כדי להגיש בית בבית שדה בשדה זה אצל זה הוא יקח מכם עמדתו מעמד הבניינים שבנית' והעמדתם על נחלתם, בית האצל איוטמנ"ט בלע"ז:
פסוק יב:כי חלה לטוב. כי קיותה לטובה אותה היושבת בשלוותה וממרה ע"פ הנביאים:
פסוק יב:כי ירד רע. הרי כי זה משמש בל' אלא היא חלה לטוב אבל מפני מרותה ירד לה רע:
פסוק יג:רתום המרכבה לרכש. אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרוץ ותברחו ואמר דונש שהוא ל' ערבי:
פסוק יד:לכן תתני שלוחים על מורשת גת. על אשר תתני שלוחים על מלכות דוד אשר הוריש אתכם גת כענין שנאמר (ד"ה א יח) ויקח דוד את גת מיד פלשתים ואתם מואסים בו כמו שנאמר (ישעיה ח) יען אשר מאס העם הזה את מי השלוח וגומר לפיכך בתי אכזיב שהיתה מארץ יהודה ונמשכו אחר פקח בן רמליהו סופן להיות לאכזב למלכי ישראל שיהרג פקח בן רמליהו ויכזבו הנסמכים עליו ובימי אחז נתנבאת נבואה זו:
פסוק יד:לכן תתני שלוחים. פי' לכן כמו על אשר כמו (שם יז) על כן תטעי נטעי נעמנים על אשר נטעתיך נטעי נעמנים ואת נהפכת לזמורות זר:
פסוק יד:בתי אכזיב לאכזב. ל' נופל על הלשון מאגדת חלק למדתי מדרש מקרא זה כך:
פסוק טו:עוד היורש אביא לך. אויבים שיורישו אותך את היושבת במרשה, יורש למרשה לשון נופל על הלשון:
פסוק טו:עד עדולם. שהוא לפני' מן הגבול יסוג אחור ויבא כבוד ישראל שיכבשו העכו"ם מגבול' עד עדולם כן ת"י עד עדולם ייתון בתחום ארעא דישראל, ומדרש אגדה שמעתיו משמו של רבי מנחם עוד היורש אביא לך ראוים היו בני עילם לירש את ארץ ישראל שהוא היה בכור לבני שם ובשביל אהבת אבותיכ' הסיבותיה לבני ארפכשד עתה אביא את כשדים ואת בני עילם עליהם:
פסוק טז:וגוזי. שערך כמו (איוב א) ויגז את ראשו לשון תלישת שער:
פסוק טז:כנשר. כתרגומו כנשרא דנתרו גדפוהי דרך הנשר למרט רוב כנפיו: