פסוק ב:קום - הוא יורה כי לא הלך דרך שתרחק נינוה, אם ישלחהו שנית ילך.
פסוק ג:ויקם - אמר רבי ישועה: כי הלכו אנשי הספינה אל נינוה והגידו דבר יונה, על כן האמינו ומלת לאלהים פירשתיה.
פסוק ג:מהלך שלשה ימים - וסביב המדינה והוא מהלך יום אחד, מן הקצה אל הקצה, או לא הלך לקרא רק מהלך יום אחד על כן.
פסוק ד:כי נהפכת – שנהפכה ממעשיה הרעים וזה דרש איננו נכון, רק הדבר, כמו: רגע אדבר.
פסוק ה:ויאמינו - כמו: ויאמן העם.
פסוק ה:והטעם: באלהים – בדבר אלהים.
פסוק ו:ויגע - זה לפני לבוש השקים.
פסוק ו:ויכס - בשרו שק, כי הוא פועל יוצא.
פסוק ז:ויזעק, מטעם - מעצתו ודעתו ושכלו, כמו בשנותו את טעמו.
פסוק ח:ויתכסו, ויקראו - האדם מי שהוא בן דעת, או מי שהוא שידע שעשה רע, או כמו אולי.
פסוק ח:ומלת ושב – על השם הנכבד.
פסוק י:וירא האלהים - שיאמינו בו. וככה ביתרו: לפני האלהים.
פסוק י:וינחם - דברה תורה כלשון בני אדם.