תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה
במקום אחד מצאנו שהגויים קרובים לתשובה, כפי שראינו אצל אנשי נינוה ששבו מיד בתשובה עם הופעתו של יונה והנבואה הקשה שהשמיע על חרבן העיר. מאידך נאמר בירושלמי (תענית פרק ב הלכה א) "תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה", כיצד אפשר ליישב הסתירה? מסביר הרב מהר"ם אלשיך שאין שום סתירה. הגויים קרובים לתשובה יותר מישראל כי אין היצר הרע מתגרה בהם כמו בישראל משום שתפקידיהם הרוחניים אינם ברמה של עם ישראל. אם כן אין ליצר הרע ענין להתגרות בהם.
הסבר הרב משך חכמה
הרב משך חכמה (פרשת פנחס) מציין שיש בתהליך התשובה שתי רמות. הרמה הנמוכה, על אף חשיבותה הרבה והקשיים הרבים הכרוכים בהשגתה, בכל זאת נחשבת עדיין לרמת תשובה נמוכה. אדם זה מוכן לתקן את מעשיו ולהשיב כספים שהשיג במרמה וגם להמנע מן החטא. אדם כזה אינו נחשב בהכרח כזה שטיהר את רוחו, לבו ונשמתו. הקב"ה, שהוא בלבד בוחן כליות ולב, בודק אם תשובת האדם פנימית או חיצונית, ואם אכן תשובת החוטא חיצונית, כפי שהייתה תשובתם של אנשי נינוה, מבטל הקב"ה את העונשים שעמד להטיל על החוטאים בגלל תשובתם החיצונית שעשו. מאידך אם פנימית תשובתם, מסייעים להם מן השמים לאגור זכויות, ומסיר הקב"ה מדרכם מכשולים המפריעים להם להגיע למדרגות רמות.
אנשי נינוה הגיעו לרמת תשובה חיצונית. הם החזירו את החמס אשר בכפיהם ולכן נתבטלה מעליהם הגזרה שרצה ה' להמיט עליהם. הקב"ה מדד להם בקנה המידה של תשובתם, והשכר המגיע להם היה העברת הגזרה.
גם המבי"ט (בספרו בית אלוקים) כותב שאנשי נינוה לא התכוונו לקדש את עצמם ולהיות עובדי ה'. כל כוונתם בתענית שקבלו על עצמם ובהשבת הגזלה הייתה להסיר מעליהם את הגזרה, ואכן מטרתם זו הושגה. עם ישראל אינו יכול להסתפק ברמה כזו של תשובה.
אם כן תשובתם של אנשי נינוה יכלה להציג את עם ישראל באור שלילי אך הכל ביחס אליהם בלבד אך לא ביחס לתשובה הנדרשת מעם ישראל.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – יונה'