תנ"ך על הפרק - יונה ג - תשובת אנשי נינוה – בזכות אביהם אשור / הרב חיים בן סניור שליט"א

תנ"ך על הפרק

יונה ג

531 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֶ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב חיים בן סניור שליט

תשובת אנשי נינוה – בזכות אביהם אשור

כאשר הלך יונה בשליחות ה' להודיע לאנשי נינוה שעירם תיהפך אם לא ישובו בתשובה, השפיע הדבר עליהם ושבו כולם בתשובה שלמה. כפי שמתואר בפרקנו, המלך גזר צום אפילו על ילדים קטנים ואפילו על בעלי חיים וציווה עליהם לקרוא אל ה' בחזקה. בילקוט נאמר שביום השלישי לתעניתם שבו כולם מדרכם הרעה ואפילו מציאה שמצאו בשדות החזירו לבעליהם. יתרה מזו הם שברו גגות בתים כדי להחזיר קורות שגנבו, וכן החזירו לבעליהם שתילים שלקחו מן הגזל. השאלה היא כיצד הגיעו לרמת תשובה כה גבוהה הרי מדובר באנשים מאומות העולם? (אמנם תשובתם הייתה קצרת מועד ולא עמוקה שחדרה ללבם לנצח כמו שהזכרנו במאמרים קודמים).

מסביר הרב זייטשיק שהתשובה לשאלה זו נמצאת בפרשת נח. התורה מספרת על מאמציו של נמרוד לאסוף את כל בני האדם שחיו אז, כדי למרוד בקב"ה, כדברי הכתוב: "הוא היה גיבור ציד לפני י-הוה"(בראשית י ט). אומר רש"י על הפסוק הקודם: "הוא החל להיות גיבור בארץ - להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה". אשור, שהיה מבני שם (בראשית י כב), לא רצה לשתף פעולה עם נמרוד והחליט לעזוב את האזור ולבנות מקום מגורים חדש. הכתוב אומר: "מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח, ואת רסן בין נינוה ובין כלח, היא העיר הגדולה"(בראשית י יא-יב). רש"י: "כיון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד ומורדים במקום לבנות מגדל, יצא מתוכם".

מעיר החפץ חיים שאשור לא נרתע מנמרוד ולא שיתף איתו פעולה, למרות שהיה גיבור, אלא החליט להתרחק ולשקם את בני ביתו מהתחלה ובלבד שלא למרוד במקום. לכן זכה ובחלקו נבנתה עיר הנקראת "גדולה" שהייתה בירת מעצמה גדולה בעתיד.

מגרעין זה בא כח התשובה של אנשי נינוה. כאשר שמרו האשורים את עצמם לבל ישמעו את דברי הכפירה וההסתה של נמרוד, זכו לסייעתא דשמיא. האשורים הבינו כי אי אפשר לברוח מידו של הקב"ה ולכן שבו אל ה' בכל לבם. כאן רואים עד כמה צריך האדם להתרחק מדיבורים אסורים, שמיעה אסורה וכו' המשחיתים את הנפש ומקררים את האדם בכל ענייניו הרוחניים. ובוודאי שמעשה חשוב שכזה לא חוזר ריקם, והמתנהג כך זוכה למעלות רבות ונשגבות, וזה צריך להיות לימוד לקח לעם ישראל, שהוא עם קרובו של הקב"ה.

   באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – במדבר'

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך