א כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת׃ ב וְעַתָּ֣ה ׀ יוֹסִ֣פוּ לַחֲטֹ֗א וַיַּעְשׂ֣וּ לָהֶם֩ מַסֵּכָ֨ה מִכַּסְפָּ֤ם כִּתְבוּנָם֙ עֲצַבִּ֔ים מַעֲשֵׂ֥ה חָרָשִׁ֖ים כֻּלֹּ֑ה לָהֶם֙ הֵ֣ם אֹמְרִ֔ים זֹבְחֵ֣י אָדָ֔ם עֲגָלִ֖ים יִשָּׁקֽוּן׃ ג לָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵאֲרֻבָּֽה׃ ד וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וֵאלֹהִ֤ים זֽוּלָתִי֙ לֹ֣א תֵדָ֔ע וּמוֹשִׁ֥יעַ אַ֖יִן בִּלְתִּֽי׃ ה אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻבֽוֹת׃ ו כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רָם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃ ז וָאֱהִ֥י לָהֶ֖ם כְּמוֹ־שָׁ֑חַל כְּנָמֵ֖ר עַל־דֶּ֥רֶךְ אָשֽׁוּר׃ ח אֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם׃ ט שִֽׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּֽי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃ י אֱהִ֤י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא וְיוֹשִֽׁיעֲךָ֖ בְּכָל־עָרֶ֑יךָ וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ תְּנָה־לִּ֖י מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִֽים׃ יא אֶֽתֶּן־לְךָ֥ מֶ֙לֶךְ֙ בְּאַפִּ֔י וְאֶקַּ֖ח בְּעֶבְרָתִֽי׃ יב צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ׃ יג חֶבְלֵ֥י יֽוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ הוּא־בֵן֙ לֹ֣א חָכָ֔ם כִּֽי־עֵ֥ת לֹֽא־יַעֲמֹ֖ד בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים׃ יד מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶיךָ֜ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קָֽטָבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃ טו כִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ן אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא יָב֣וֹא קָדִים֩ ר֨וּחַ יְהוָ֜ה מִמִּדְבָּ֣ר עֹלֶ֗ה וְיֵב֤וֹשׁ מְקוֹרוֹ֙ וְיֶחֱרַ֣ב מַעְיָנ֔וֹ ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה אוֹצַ֖ר כָּל־כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

חומת אנך

ר' חיים יוסף דוד אזולאי

פסוק ב:
ועתה יוסיפו לחטוא. אפשר שנתנו כח לפ' וכל כת דילה כמספר ועתה שהוא גימטריא תפ"א כמו לי' עם הכולל. ובמקום לשוב בתשובה שהוא רמז ועתה כמ"ש רז"ל בכמה דוכתי הם הוסיפו לחטוא ונתנו כח לפ'. לכן יהיו כענן במקום קץ גאולה יהיו כענן גימטריא ק"ץ. ובמקום שתשרה עליהם שכינה שהיא אדנ"י עונותיהם גרמו וכטל משכים וכט"ל גימטריא אדנ"י:
פסוק ב:
להם הם אומרים זובחי אדם עגלים ישקון. פירשו המפרשים שהיו מטעים אותם ואומרים להם שמי שנושק העגל הרי הוא כזובחי לפניו קרבן וז"ש להם הם אומרים חשוב זובחי אדם במה שעגלים ישקון ולכן עשו להם כל אחד בביתו מסכה כדי לזכות לזה:
פסוק ט:
שחתך ישראל כי בי בעזרך. יש מי שפירש דכשישראל עושים מצות ולומדי תורה כביכול מוסיפין כח בפמליא של מעלה וז"ש שחתך ישראל וכי תימא הלא כל הגוים חוטאים ולמה מדקדק עמנו לז"א כי בי בעזרך דבמצות ותורה שעושים ישראל עוזרים כב יכול כי בעזרך וידיעת ההפכים אחת דין עכ"ד ואפשר לומר בסגנון אחר ויותר בהרחבה שכתב מז"ה חסד לאברהם ז"ל דא"ה אינם פוגמים למעלה כי אם בשר שלהם אך ישראל ח"ו כ"י פוגמים למעלה ע"ש באורך וכבר נודע דשם ישראל יקר מאד. והשתא חטא ישראל חמור מאד אחד דאם הם מתעוררים לשוב ולשמור המצות וללמוד תורה מתדבקים בשרשי נשמתם למעלה וה' עוזר להם וכמ"ש פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם וא"כ נקל מאד להיות טובים משא"כ א"ה. ועוד שאם חוטא ישראל הוא פוגם ח"ו למעלה משא"כ א"ה וזה רמז שחתך ישראל כלומר חטאתך הוא חטא גדול והבט וראה שמך ישראל ואז תבין. ועוד כי בי בעזרך כשתתעורר לשוב אתה נדבק בי ואני בעזרך וז"ש כי בי אתה דבק ואני בעזרך ובכן השתונן והתבונן לשוב וכמש"ה ואתה באלהיך תשוב שהוא בעזרך: