גלות יעקב סימן לשעבוד מצרים
תקופת השעבוד במצרים קשורה לתקופת משפחת יעקב. בתורה רואים את הקשר בפרשת כי תבוא, בה נכללו שני הדברים יחד: "ארמי אובד אבי - וירד מצרימה". גלות יעקב אצל לבן ושעבוד מצרים דבר אחד הם. שניהם נובעים מגזירת "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם".
וכן בפרקנו משווה הנביא הושע בין שתי התקופות: "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר - ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים ובנביא נשמר"(הושע יב יג). ואמרו על כך במדרש: "אמר להם: דוגמא שלכם דומה ליעקב אביכם; מה יעקב אביכם עד שלא נשא אישה נשתעבד, משנשא אישה נשתעבד..."(בראשית רבה ע כ)
ומובא מהגאון ר' אליהו מווילנה: "יעקב בלבן דוגמת ישראל במצרים, כמו שאמרו: האבות הן סימן לבנים. גלות יעקב, ואחרי כן לקח את כל רכושו, וכן 'וינצלו את מצרים'... וכמו שברח יעקב כן במצרים... וכן 'דרך שלשת ימים'... הכל כמו במצרים. וכן כל המעשה למי שמדקדק. ולכן אמרו בסיפור יציאת מצרים 'דורש מארמי אובד אבי' "(ביאור הגר"א לתיקוני זוהר חדש פ ג).
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'בן מלך – שיר השירים'