פסוק א:סבבוני בכחש אפרים. הנה מלכות אפרים סבבו אותי כאלו שבים אלי אבל יכחשו בי כי לבם בל עמם:
פסוק א:ובמרמה וגו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק א:ויהודה. אבל יהודה עדיין הוא מושל עם האל ר״ל מכריח את העם ללכת עם האל בדרכי התורה:
פסוק א:ועם קדושים. עם אלהים קדושים הוא הנאמן לקיים מאמרו:
פסוק ב:רועה רוח. הוא מרעה את הרוח ר״ל עוסק הוא בדברי הבל:
פסוק ב:ורודף קדים. הוא כפל ענין במ״ש:
פסוק ב:כזב ושוד ירבה. מרבה לדבר כזב ולעשוק בני אדם:
פסוק ב:וברית וגו׳. להיות בעזרתו:
פסוק ב:ושמן וגו׳. לשחדו לעזור לו מול האויב:
פסוק ג:וריב לה׳. ר״ל הואיל וגם יהודה סרח אח״כ לכן יהיה ריב לה׳ גם עם יהודה ולזכור על כל בני יעקב כפי דרכיו שהלך בו וכפי מעלליו ישיב לו גמול:
פסוק ד:בבטן עקב את אחיו. ר״ל הלא יעקב אביהם עודו בבטן אמו אחז בעקב עשו אחיו והפלא הזה היה לאות:
פסוק ד:ובאונו. ובכחו נעשה שר אל אלהים הוא המלאך שרו של עשו הנאבק עמו כי יעקב התגבר עליו:
פסוק ה:וישר. וכאשר נעשה שר אל המלאך ולתוספת ביאור אמר ויוכל לו ר״ל נצחו והתגבר עליו אז המלאך בכה לפניו והתחנן לו להניחו ללכת וכה אמר הנה בבית אל ימצא ה׳ אותנו ושם ידבר עמנו ושם יברכך ואהיה שם גם אני ואודה לך על הברכות כן דרז״ל וכאלו יאמר בזה אם נתתי הכח ביד יעקב להתגבר על המלאך מדוע א״כ לא תבטחו בי ותלכו לבקש עזרה ממצרים ומאשור:
פסוק ו:וה׳. ר״ל הלא ה׳ הוא האלהים על צבאות מעלה ומטה והכל שלו ובידו:
פסוק ו:ה׳ זכרו. שמו הוא ה׳ המורה שהוא אדון הכל:
פסוק ז:ואתה. וגם אתה במשענת אלהיך תשב בשובה בנחת רק שמור חסד ומשפט ואז קוה תמיד אל אלהיך כי בטוח תהיה שימלא תקותך:
פסוק ח:כנען. ר״ל אבל אתם כסוחר הרמאי אשר בידו מאזני מרמה ואוהב לעשוק את הבריות ואינך חפץ בחסד ובמשפט:
פסוק ט:ויאמר אפרים. ר״ל ועוד יוסף פשע כי יאמר אפרים אך הסבה שעשרתי הוא בעבור כי מצאתי לי און וכח לאסוף הון ולא ה׳ פעל כל זאת ויאמר עוד בכל יגיעי הוא העושר הבא ביגיעי הנה בכולו לא ימצא לי און אשר יחטא אדם בהנה ר״ל אין בו שום נדנוד עון גזל ואונאה כי יחשוב שאין המקום ב״ה מכיר במעשיו:
פסוק י:ואנכי. אבל הלא אנכי ה׳ אלהיך מעת הוצאתיך מארץ מצרים ומאז אני בעצמי משפיע לך טובה ומשגיח במעשיך בהשגחה פרטית לא ע״י אמצעים מלאכי מעלה כדרך העכו״ם:
פסוק י:עוד אושיבך באהלים. עוד יבוא זמן אשר תצא מהגולה ואושיב אותך בדרך באהלים כמו בימי הזמן ההוא שיצאת מארץ מצרי׳ כי עד עולם לא תסור השגחתי ממך:
פסוק יא:דברתי. על עסקיכם דברתי אל הנביאים והרביתי דברי חזון:
פסוק יא:אדמה. ר״ל דברתי בדמיון ובמשל להיות מקובל על הלב כי מאד אני משגיח בך:
פסוק יב:אם גלעד און. אם און בא על גלעד הנה לא באה במקרה כ״א בהשגחה לתשלום גמול כי מעשיהם היו אך שוא כי בגלגל מקום שעמד המקדש בתחלה שם זבחו שוורים לעבודת כוכבים וגם מזבחותם שעשו לעבודת כוכבים היו מרובות כמו מספר הגלים שהם על תלמי שדה:
פסוק יג:ויברח יעקב. הלא כשברח יעקב מפני עשו אל ארם אז עבד ללבן בעבור אשה היא רחל ואח״ז חזר עוד לשמור צאן לבן בעבור אשה אחרת וכל זה היה מגודל עוני כי בא בידים ריקניות וכאומר הלא חזר ברכוש גדול ומי נתן לו זה הרכוש הלא אני ואיך תאמר אך עשרתי מצאתי און לי:
פסוק יד:ובנביא. הלא ע״י משה נביאי העלה וכו׳ וע״י היה נשמר בדרך וכאומר הכל בא בהשגחתי ואיך תכחשו לומר שאינני משגיח ומכיר מעשה האדם:
פסוק טו:הכעיס. ר״ל אחר שכל זה ידוע לאפרים ועכ״ז הכעיס לה׳ במעשים רעים:
פסוק טו:ודמיו. לכן הדם ששפך יתפשט עליו לקחת נקם:
פסוק טו:וחרפתו. מה שחרף כלפי מעלה להחליפו בעגלי הזהב הנה האל הוא אדוניו ומושל בו וגמול מעשיו ישיב לו: