פסוק א:כי נער. עודו בנערותו משועבד במצרים אהבתיו:
פסוק א:וממצרים. מעת יצא ממצרים קראתי את בני ר״ל שלחתי אליו עבדי הנביאים לקרוא לו לשוב אלי:
פסוק ב:קראו להם. כל מה שהנביאים הרבו לקרוא להם בשמי כן הרבו ללכת ולברוח מפניהם ולא אבו לשמוע אבל זבחו לעגלים:
פסוק ג:ואנכי. הלא אנכי הרגלתי את אפרים שהאומן יקחם על זרועותיו בחמלה רבה ר״ל נתתי להם מנהיג טוב להוליכם בנחת וזה משה שנאמר כי כאשר ישא האומן את היונק (במדבר י״א):
פסוק ג:ולא ידעו. אינם משימים לב לדעת שרפואתם והצלתם בא ממני:
פסוק ד:בחבלי אדם. משכתים ללכת אחרי בחבלים רכים ונוחים שמושכים בהם בני אדם ר״ל הנהגתים בדרך חמלה:
פסוק ד:בעבותות אהבה. בחבלים עבים שמושכים בהם דרך אהבה והוא כפל ענין במ״ש:
פסוק ד:ואהיה להם. הנהגתים ברחמנות כמו החורשים הרחמנים המרימים העול מעל לחיי הבהמה להקל ממנה כובד משא העול:
פסוק ד:ואט אליו אוכיל. כהחורשים הרחמנים המטים אוכל לפי הבהמה בעת שחורשת ר״ל הקלתי עולם והספקתי די צרכם:
פסוק ה:לא ישוב. לא היה להם לשוב אל ארץ מצרים לבקש מהם עזרה:
פסוק ה:ואשור וגו׳. ר״ל וכי אשור הוא מלכו ללחום מלחמתו אשר מאנו לשוב אלי ולבקש עזרה ממני וסמכו על אשור כאלו היה מלכו ומבקש טובתו:
פסוק ו:וחלה. לכן תחול החרב בעריו ותכלה את גבוריו:
פסוק ו:ואכלה. הנה החרב תאכל את כלם מסבת מועצותיהם אשר יעצו לבקש עזר ממלכי מצרים ולא פנו אל ה׳:
פסוק ז:ועמי תלואים למשובתי. עמי תלויים ומסופקים לשוב אלי וממתינים עד שאשוב אליהם תחלה להטיב עמהם:
פסוק ז:ואל על יקראוהו. ר״ל עם כי הנביאים כולם קוראים אליו שהוא ישוב תחלה אל העליון ב״ה כי הוא רם ונשא הנה הם כולם יחד אין בהם מי שירומם אותו העליון לכבדו לשוב אליו תחלה:
פסוק ח:איך אתנך אפרים. ר״ל הנה עכ״ז רחמתי עליך ואומר איך אתנך אפרים ביד העכו״ם איך אמסרך בידם איך אתנך להיות הפוכה כאדמה וכו׳ כאומר איך אוכל לראות באבדן עמי:
פסוק ח:נהפך עלי לבי. עם כי כעסתי עליהם הנה נהפך עלי לבי לרחם אותם:
פסוק ח:יחד נכמרו נחומי. כל מדות תנחומין שיש בי לנחם על הרעה כולם יחד נתחממו ונתעוררו בלי מצוא צד הפכו:
פסוק ט:כי אל אנכי. ובכל עת ידי משלה עליהם לכן אאריך עוד אפי:
פסוק ט:ולא איש. שממהר להנקם בחושבו פן לאח״ז לא יהיה לאל ידו:
פסוק ט:בקרבך קדוש. ר״ל לכן עוד אשרה בקרבך קדושת שכינתי ולא אבוא בעיר אחרת מערי העכו״ם:
פסוק י:אחרי ה׳. ר״ל זאת אעשה להם בבוא זמן הגאולה בימי המשיח ילכו אז אחרי ה׳ אל ארצם:
פסוק י:כאריה ישאג. כמו שע״י שאגת האריה מתאספים אליו כל החיות כי הוא המלך עליהם כן יתאספו כולם אחרי ה׳:
פסוק י:כי הוא ישאג. ר״ל יעורר הלבבות כאלו ישאג בקול לישראל הנקראים בנים למקום ימהרו לבוא מפאת הים:
פסוק יא:יחרדו. וכן ימהרו לבוא ממצרים ומאשור כצפור וכיונה הממהרים לעוף:
פסוק יא:והושבתים. ואני אושיב אותם לבטח על בתיהם: