תנ"ך על הפרק - הושע יא - אמשכם, בעבותות אהבה / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

הושע יא

511 / 929
היום

הפרק

כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים׃בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם׃יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז
מאת:

אמשכם, בעבותות אהבה

שינוי ומהפכה כללית התחוללו בדורות האחרונים, זה למעלה משבעים שנה. דרך החינוך המתאימה לדורנו היא בנועם ו'ימין מקרבת', כמאמר הנביא בפרקנו "בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה"(הושע יא ד), שכנוע החניך בנועם שבהליכה בדרך הישרה. אם בעבר הדרך הייתה לאלץ את החניך בכח ובלחץ ולהכניעו בכפיה עד שלא יעז שלא לציית, ולהשליט משטר של פחד, ואחרי אשר הורגל כך בהנהגה נכונה וישרה שוב נשאר בהם, גם כי הזקין, הרי שבדורות הללו הדרך היא רק בנועם ובטוב; תחילה בדרכי פיתוי וריצוי ולאחר מכן בשכנוע והבנה. ואילו דרך הכפייה וההכנעה מביאה בדורות האלו את ההיפך הגמור, דהיינו להתמרדות ולבעיטה.

נוסף על כך יש להקפיד על נתינת יחס וערך לחניך, בעוד שבעבר הייתה הדרך להעמיד את הצעירים על מקומם בהכנעה וביטול, לבל יגבה אפם, כדי שלא יבואו לחשוב שבכוחם להנהיג את עצמם, וכן שלא יביעו דעות ולא יתערבו במה שאינו נוגע להם, הרי בדורות הללו למען חינוכם אדרבה דרוש להקנות להם בטחון עצמי ולחזק את אישיותם באופן שיהיה להם אומץ להתמודד בכוחות עצמם עם כל מה שעתיד לעבור עליהם, בבחינת "ויגבה לבו בדרכי י-הוה", ויקנו עזות דקדושה.

כבר בחז"ל נזכר כי יש דרך לימוד של 'מקל חובלים' ויש 'מקל נועם'(סנהדרין כד.) דרכים אלו נוגעות גם לדרכי החינוך. יש חינוך של 'מקל חובלים' על ידי יד תקיפה: כפיה איומים וענישה, ויש חינוך של 'מקל נועם' בסבר פנים ועידוד. עד לאחרונה היה צריך להדריך את הנוער והחניכים, וכן כללות הציבור, על ידי כפיה ואיום, ודרך זו נשאה פרי והניבה תוצאות חיוביות, אכן עת התחיל המצב להשתנות צו השעה הוא לעבור מסגנון לסגנון.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'בן מלך – חכמה ומוסר'

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך