תנ"ך על הפרק - הושע יא - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

הושע יא

511 / 929
היום

הפרק

כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים׃בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם׃יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ועמי תלואים למשובתי. אפשר במה שחקר הרב נחלת בנימין ז"ל דקי"ל לאו הנתק לעשה אין לוקין עליו א"כ כל הלאוין שבתורה נתקין לעשה דתשובה. ותירץ דלאו הנתק לעשה הוא בפרטות לאותו עשה אבל לעשה דתשובה הוא כולל לכל הלאוין וגרע בזה מעין דוגמא דלאו שבכללות אין לוקין עליו וה"נ עשה דתשובה עשה שבכללות לאוין וגרע כחו מנתק לעשה פרטי זהת"ד שראיתי כתו' בשמו. וז"ש ועמי תלואים למשובתי ר"ל לתשובתי והם תלואי' ומסופקי' בעבור תשובתי ר"ל דעשה דתשובה כל לאוין שבתורה נתקין אליו וא"כ אין עונש מלקות ומיתה לשום לאו ואף שעדיין לא עשה תשובה כן הדין בכל לאו הנתק לעשה דאין לוקין הגם שלא קיים העשה ועל כן תלוים ועומדים למצותי שהיא התשובה ואל על יקראהו מטיחים דברי' כלפי מעלה ח"ו דמהתורה עצמה נראה דלא ענשין מיתה ומלקות על שום לאו. וטח מראות עיניהם דעשה דתשובה הוא עשה שבכללו' וז"ש יחד לא כלומר צירוף כל לא שהוא כל הלאוין ירומם עשה דתשובה מגביה ומנתק כל הלאוין ולא דמי לעשה פרטי המנתק הלאו. ובאמת דשאלתך שלא כהוגן ועל זה לבד אתה חייב עונש. אך איך אתנך אפרים ורחם ארחמך להיותך אפרים דכתבו ז"ל דנקרא אפרים על שם אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר ועל שם יצחק דאפרו צבור ומונח וזהו אפרים שני אפר ולזה איך אתנך אפרים ביד אויב ואני זוכר זכות אברהם ויצחק. איך אמגנך ישראל ואני זוכר יעקב הנקרא ישראל ובזכותם יהמו רחמי: לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים. פירש הרב באר יצחק דקללת חכם אפי' על תנאי היא באה וא"כ [ח"ו] שכל הקללות יבואו. והתירוץ לזה דכביכול אומר קללה וברכה בדבור אחד ואם הנביא יאמר ה' משרה שכינתו בתוכו כי פי ה' דיבר וז"ש לא אעשה חרון אפי וכי תימא לא גרע מקללת חכם לז"א כי אל אנכי ולא איש ואני אומר ברכה וקללה בבת א'. וכי תימא הרי הנביא לז"א בקרבך קדוש אני בקרבו ולא אבא בעיר שהנביא שם רק בקרבו ואני המדבר: יחרדו כציפור ממצרים וכיונה מארץ אשור. אפשר במה ששמעתי משם הרב מהר"ר יהונתן ז"ל דפירש פ' ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים שהכונה דעשרת השבטים שהם אובדים יבואו מארץ אשור והנדחים גליות ישראל הנודעים רק שהם נדחים יבואו בארץ מצרים ומשם יעלו לירושלם עכ"ד וז"ש יחרדו כצפור ממצרים הגליות שבאו ממצרים יחרדו כצפור לשוב. וכיונה מארץ אשור עשרת השבטים שבאו לאשור אלו ואלו יחרדו לשוב לארץ ישראל והושבתים על בתיהם:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך