פסוק א:פשט. ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו׳:ד׳):
פסוק ג:ובכחשיהם. בשקריהם:
פסוק ד:בוערה. מל׳ הבערה והיסק:
פסוק ד:ישבות. ענין מניעה ובטול:
פסוק ד:מעיר. מלשון התעוררות:
פסוק ד:מלוש. מלשון לישה והוא עשיית העיס׳ כמו לושי ועשי עוגות (בראשית י״ח:ו׳):
פסוק ד:בצק. עיסה כמו את בצקו (שמות יב):
פסוק ה:חמת. הוא נאד וכן וחמת מים (בראשית כא):
פסוק ח:יתבולל. מל׳ בלבול וערבוב כמו שם בלל ה׳ (בראשית יא):
פסוק ח:עוגה. חררה וכן ועשי עוגות (שם יח):
פסוק ט:שיבה. הוא עוד יותר מזקנה:
פסוק י:וענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני (שמות י׳):
פסוק י:גאון. מלשון גאוה ורוממות:
פסוק יא:פותה. מל׳ פתוי ולכן יקרא הסכל פתי כי הוא נפתה בקל:
פסוק יב:איסירם. מל׳ יסורין:
פסוק יג:שוד. ענין עשק וגזל:
פסוק יג:אפדם. מלשון פדיון:
פסוק יד:יילילו. מל׳ יללה:
פסוק יד:על דגן. בעבור דגן:
פסוק יד:יתגוררו. מלשון גרות:
פסוק יד:יסורו. מל׳ סרירה ומרידה:
פסוק טו:יסרתי. ענין קשירה כמו כי אסר נאסרך (שופטים ט״ו:י״ג) והוא ענין חוזק כי קשירת הדבר הוא חזקו:
פסוק טז:על. מלשון עליון וכן הוקם על (ש״ב כ״ג):
פסוק טז:כקשת רמיה. ר״ל איש רמיה כי דרך צייד הרמאי להפנות קשתו לצד אחר לבל תברח החיה ופתאום מהפכה מול החיה ויורה בה:
פסוק טז:מזעם. ענין קצף ועברה: