פסוק א:כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁאֲנִי חָפֵץ לְהוֹשִׁיעָם וְלִרְפּאוֹת עֲוֹנוֹתָם, נִגְלוּ לְפָנַי כִּי פָּעֲלוּ תָּמִיד שֶׁקֶר וְגַנָּבִים מֵהֶם תָּמִיד בָּאִים וְגוֹנְבִים מָמוֹן חֲבֵרֵיהֶם, וְאַף פּוֹשְׁטִים גְּדוּדֵיהֶם בְּלִסְטִיּוּת לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת:
פסוק ב:וּבַל יֹאמְרוּ לִלְבָבָם. אֵינָן נוֹתְנִין אֶל לִבָּם שֶׁכָּל רָעָתָם כְּתוּבָה לְזִכָּרוֹן לְפָנַי:
פסוק ג:יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ. מַלְכָּם חָפֵץ בָּרָעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים:
פסוק ד:בּוֹעֵרָה מֵאֹפֶה. שֶׁהֻסְּקָה מִיַּד הַנַּחְתּוֹם, כֵּן יִצְרָם בּוֹעֵר בְּקִרְבָּם:
פסוק ד:יִשְׁבּוֹת מֵעִיר. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם מַה שֶׁתִּרְגֵּם, וְאֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב בּוֹ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, יִשְׁבּוֹת יִצְרָם הָרָע שֶׁהָיָה מֵעִירָם:
פסוק ד:מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. מִשֶּׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ אֶת הָרָעָה כֵּיצַד יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, הוּא שׁוֹבֵת וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהָאוֹפֶה שׁוֹבֵת מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד שֶׁהֶחְמִיצָה שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱפוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ב:א): ״הוֹי חוֹשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״:
פסוק ה:יוֹם מַלְכֵּנוּ. בְּיוֹם שֶׁהָיָה מַמְלִיכִין אֶת מַלְכֵיהֶם:
פסוק ה:הֶחֱלוּ שָׂרִים. נַעֲשׂוּ שָׂרֵינוּ חוֹלִים:
פסוק ה:חֲמַת מִיָּיִן. מֵחוֹם הַיַּיִן הַבּוֹעֵר בָּם, וְהַמֶּלֶךְ מוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִן הַטּוֹבִים וְהַכְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר אֶת לוֹצְצִים (ירושלמי עבודה זרה א:א:ג):
פסוק ו:כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם. הֵכִינוּ וְהִזְמִינוּ אֶת לִבָּם בְּמַעֲשֵׂה אוֹרֵב שֶׁלָּהֶם, כְּתַנּוּר זֶה שֶׁמְּכִינִים וּמַסִּיקִין אוֹתוֹ לֶאֱפוֹת:
פסוק ו:כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אוֹפֵיהֶם. נַחְתּוֹם שֶׁלָּהֶם הַמַּסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, לְאַחַר שֶׁהֵכִינוּ לִבָּם וְחָשְׁבוּ אֶת גְּמַר הָרָעָה אֵיךְ יַעֲשׂוּהָ:
פסוק ו:יָשֵׁן אוֹפֵיהֶם. כְּלוֹמַר, עַד הַבֹּקֶר יְשֵׁנִים, וְלַבֹּקֶר בּוֹעֲרִים כָּאֵשׁ עַד שֶׁגָּמְרוּ אֶת רָעָתָם:
פסוק ז:וְאָכְלוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם. הָרְגוּ אֶת סַנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם, לְפִי שֶׁהָיוּ מוֹחִים בְּיָדָם. וּמָה עָלְתָה לָהֶם? כָּל מַלְכֵיהֶם נָפְלוּ, לְפִי שֶׁאֵין קוֹרֵא בָּהֶם אֵלַי. וּבִירוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (א,א) דָּרְשׁוּ: בְּיוֹם שֶׁהִמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם, הֵחֵלּוּ שָׂרִים חֲמַת מִיַּיִן (הושע ז:ה), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ: אָתוֹן לְגַבֵּיהּ אָמְרִין לֵיהּ, ״קוּם עֲבֵד לָן עכום״. אָמַר לוֹן, ״הַשְׁתָּא עִתֵּי רַמְשָׁא הוּא וְכָל עַמָּא שָׁתְיִין״, כְּלוֹמַר עֵת שִׁכְרוּת הוּא, שֶׁמָּא עַכְשָׁיו שִׁכּוֹרִים אַתֶּם וּמָחָר תַּחְזְרוּ בָּכֶם. ״אִיזְלוּן וְאִיתוּ בְּצַפְרָא״. אָזְלוּ וְאָתוּ בְּצַפְרָא, הָדָא הִיא ״כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר וגו׳״ (הושע ז:ו). אָמַר לוֹן, ״אֲנָא דָחִיל מִן סַנְהֶדְרִין דִּילְכוֹן״. אָמְרוּן לֵיהּ, ״אֲנַן קָטְלִינַן לוֹן״. הָדָא הִיא וְאָכְלוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם.
פסוק ז:מָשַׁךְ יָדוֹ וְגוֹ׳. כַּד הֲוָה חָמֵי בַּר נָשׁ כָּשֵׁר, הֲוָה מוֹתִיב גַּבֵּיהּ תְּרֵין לֵיצָנִין, וְאִינוּן אָמְרִין לוֹ: ״אֵיזֶה דּוֹר חָבִיב מִכָּל הַדּוֹרוֹת?״ וְהוּא אָמַר לוֹן: ״דּוֹר הַמִּדְבָּר״. וְאִינוּן אָמְרִין לוֹ: ״וְלֹא עָבְדִין עכום?״ וְהוּא אָמַר לוֹן: ״אַגַּב דְּהֲווֹ חֲבִיבִין לָא אִיתְעַנְשׁוּן״. וְאִינוּן אָמְרִין לוֹ: ״חַשׁ, דְּמַלְכָּא בָּעֵי לְמֶעְבַּד כֵּן״ – דּוֹם שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כֵּן.
פסוק ח:יִתְבּוֹלָל. יְבֻלְבַּל בַּגּוֹלָה בֵּין הָאֻמּוֹת:
פסוק ח:עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּחַרְרָה דְּעַד דְּלָא אִיתְהַפְּכַת אִיתְאַכְלַת״. עֻגָה חַרָרָה שֶׁאוֹפִין עַל הַגֶּחָלִים:
פסוק ט:וְהוּא לֹא יָדַע. לֹא שָׂם אֶל לִבּוֹ שֶׁאֲכָלוּהוּ מַלְכֵי אֲרָם בִּימֵי יְהוֹאָחָז, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג:ז): ״כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז וגומר וַיְשִׂימֵם כֶּעָפָר לָדוּשׁ״, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָזַר יָרָבְעָם בְּנוֹ מִדַּעַת (מֵרָעַת ספרים אחרים) אָבִיו:
פסוק ט:גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אַף חֲלִישׁוּתָא מְטַתִּינוֹן וְאִינוּן לָא מִסְתַּכְּלִין״:
פסוק י:וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו. ״וּמְאַךְ יְקָרָא דְיִשְׂרָאֵל וְאִינוּן חֲזָן״, לְשׁוֹן ׳עֹנִי׳. וְאֵין וְעָנָה זֶה לְשׁוֹן עָתִיד אֶלָּא לְשׁוֹן עָבָר, כְּמוֹ ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה״ (ישעיה ו:ג) שֶׁמָּעְתִּי שֶׁקָּרָא זֶה אֶל זֶה, וּכְמוֹ ״וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים״ (בראשית לז:ג). וְאַף זֶה לְשׁוֹן עָבָר: כְּבָר נִמְעֲטוּ וְנִשְׁפְּלוּ, וּבְכָל זֹאת לֹא שָׁבוּ אֶל ה׳:
פסוק יא:אֵין לֵב. לְהַבְחִין מַה טוֹב לָהֶם וּמַה רַע לָהֶם:
פסוק יא:מִצְרַיִם קָרָאוּ. לְאוֹתָם שֶׁהֵרֵעוּ לָהֶם מֵעוֹלָם, הֵם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה:
פסוק יא:אַשּׁוּר הָלָכוּ. אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר הָלָכוּ שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם:
פסוק יב:כַּאֲשֶׁר יֵלְכוּ. לְמִצְרָיִם:
פסוק יב:אֶפְרֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם. שֶׁהַנֶּשֶׁר וְהַנֵּץ עוֹלִין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לָאָרֶץ, כֵּן אוֹרִידֵם בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַּר:
פסוק יב:אֲיַסְּרֵם כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם. אָבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים כְּכָל אֲשֶׁר אֲנִי מַשְׁמִיעַ לַעֲדָתָם בְּיַד יִרְמְיָה הַנָּבִיא, שֶׁעֲתִידִין הֵם לוֹמַר לוֹ: ״הִתְפַּלֵּל נָא בַּעֲדֵנוּ וְגוֹ׳״ (ירמיהו מב:ג), ״וְיַגֶּד לָנוּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹמֵר אִם טוֹב וְאִם רָע וְגוֹ׳״ וְאָמַר לָהֶם: ״אִם שׂוֹם תָּשִׂימוּ נַפְשְׁכֶם לָשׁוּב מִצְרַיִם וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם״ (ירמיהו מב:טו-טז), וְכָל הָעִנְיָן.
פסוק יב:אִיסִירֵם. לְשׁוֹן ׳יִסּוּרִין׳. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ: לְשׁוֹן ׳קֶשֶׁר׳ וּ״מוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק״ (ירמיהו ל:ח). אֲבָל דּוֹנַשׁ פָּתַר: לְשׁוֹן ׳יִסּוּרִין׳, כְּמוֹ (ויקרא כו:כח) ״לְיַסֵּר אֶתְכֶם״. וְנוֹסַף הַיּוֹ״ד הַשֵּׁנִי בְּ״אִיסִירֵם״, כַּאֲשֶׁר נוֹסַף בְּ״יַיְשִׁירוּ״ – ״וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדֶּךָ״ (משלי ד:כה). לָשׁוֹן אַחֵר: כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם הַנִּלְכָּד בָּרֶשֶׁת הַתְּלוּיָה עַל כְּלוֹנְסוֹת, וּלְאַחַר שֶׁהֵם בָּרֶשֶׁת, מוֹרִידִין הָרֶשֶׁת.
פסוק יג:וַאֲנֹכִי אֶפְדֵּם. אֲנִי הָיִיתִי חָפֵץ לִפְדוֹתָם מֵרָעָה אֲשֶׁר הֵם בָּהּ:
פסוק יג:וְהֵם דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים. אָמְרוּ אֶל יִרְמְיָה: ״שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר לֹא שְׁלָחֲךָ ה׳ לֵאמֹר אַל תָּבוֹאוּ מִצְרַיִם״ (ירמיה מג:ב):
פסוק יד:כִּי יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. כִּי עַל כֵּן תָּבֹא לָהֶם יְלָלָה, כָּךְ תַּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יד:יִתְגּוֹרָרוּ. יֵשׁ לָהֶם מְגוּרוֹת שֶׁל דָּגָן, לְפִיכָךְ יָסוּרוּ וְיִמְרְדוּ בִּי:
פסוק טו:וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעֹתָם. בְּיִרְאָתִי, עַל יְדֵי נְבִיאַי, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּמַה שֶׁהֵם מְיַסְּרִים אוֹתָם, וְיִתְחַזְּקוּ זְרוֹעוֹתָם:
פסוק טז:יָשׁוּבוּ לֹא עָל שָׁבוּ לְמִצְרַיִם וְלֹא לְהוֹעִיל לָהֶם, לְכָךְ נָקוּד עָל בְּקָמַץ, כְּמוֹ (שמואל ב כג:א) ״נְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן ׳עִלּוּי׳ וְאֵינוֹ דָבוּק לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו:
פסוק טז:הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה. כְּשֶׁרוֹצֶה לִירוֹת בּוֹ חֵץ לַצָּפוֹן הוּא יוֹרֶה לַדָּרוֹם:
פסוק טז:יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם. יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ (ירמיהו מג:ד) וְכָל הַחַיָּלִים שֶׁשָּׁבוּ לְמִצְרַיִם:
פסוק טז:מִזַּעַם לְשׁוֹנָם. לָשׁוֹן קָשָׁה שֶׁהֵשִׁיבוּ לְיִרְמְיָה (ירמיה מד:טז):
פסוק טז:זוֹ לַעְגָּם. אֲשֶׁר יַלְעִיגוּ לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָמָּה שַׁבְתֶּם אֶצְלֵנוּ כְּדֵי לְהָבִיא עָלֵינוּ פֻּרְעָנִיּוֹת, וַהֲלֹא כָּתוּב לָכֶם ״לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד״ (שמות יד:יג):
