פסוק א:זה ספר וגו'. אמר ריש לקיש, וכי ספר היה לו לאדם הראשון, אלא מלמד שהראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו .
(ע"ז ה' א')
פסוק א:זה ספר וגו'. תניא, רבי עקיבא אומר, ואהבת לרעך כמוך (פ' קדושים) כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר, זה ספר תולדות אדם – כלל גדול מזה .
(ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד)
פסוק ב:זכר ונקבה בראם. רבי אבהו רמי, כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב כי בצלם אלהים עשה את האדם, הא כיצד , בתחלה עלה במחשבה לברוא שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד .
(ברכות ס"א א')
פסוק ב:זכר ונקבה בראם. מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסן בע"ב בתים ואמר לכל אחד כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימו כולם לדעה אתת וכתבו לו זכר ונקבה בראו .
(מגילה ט' א')
פסוק ב:זכר ונקבה בראם. תני, בית הלל אוסרים, לא יבטל אדם מפו"ר אלא אם כן יש לו בנים זכר ונקבה, שנאמר זכר ונקבה בראם .
(יבמות ס"א ב')
פסוק ב:ויקרא את שמם אדם. א"ר אלעזר, כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם .
(שם ס"ג א')
פסוק ג:ויולד בדמותו כצלמו. א"ר ירמיה בן אלעזר, כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנדוי הוליד רוחין ושדין ולילין, שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו, מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד .
(עירובין י"ח ב')
פסוק ג:ויולד בדמותו כצלמו. מלמד שנולד שת מהול [אדר"נ פ"ב]
פסוק כט:זה ינחמנו. תניא, צדיק בא לעולם טובה באה לעולם, שנאמר זה ינחמני ממעשנו ומעצבון ידינו .
(סנהדרין קי"ג ב')
פסוק לב:את שם וגו'. תניא, שם קטן שבכולם היה אלא דרך חכמתם חשיב להו. תדע, דכתיב ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת, כמה שם גדול מחם שנה וחם גדול מיפת שנה, נמצא שם גדול מיפת שתי שנים וכתיב (פ' נח) ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ וכתיב (שם) ואלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול, וכי בן מאת שנה והלא בר מאה ותרתין שנין הוי אלא דרך חכמתם חשיב להו .
(שם ס"ט כ')