א זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ב זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ ג וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃ ד וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ה וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ו וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אֱנֽוֹשׁ׃ ז וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ח וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ט וַֽיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־קֵינָֽן׃ י וַֽיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ יא וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ יב וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ יג וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ יד וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ טו וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־יָֽרֶד׃ טז וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ יז וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ יח וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃ יט וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ כ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ כא וַֽיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ כב וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ כג וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ כד וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ כה וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ כו וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ כז וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ כח וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃ כט וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ ל וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ לא וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ לב וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

כלי יקר

שלמה אפרים מלונטשיץ

פסוק א:
זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם. הָרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ שֶׁחוֹזֵר לְכָל הַתּוֹרָה, כִּי כֻּלָּהּ סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם. וְרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פֵּרֵשׁ שֶׁהַסֵּפֶר, דְּהַיְנוּ הַחָכְמָה, עִקַּר תּוֹלְדוֹת הָאָדָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁסֵּפֶר זֶה קָאֵי עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בְּיוֹם בְּרוֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ״, כִּי בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שָׁלֵם בַּיְּצִירָה בְּכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת וְהָיָה מְשֻׁלָּל מִכָּל מוּם וְחִסָּרוֹן. כְּאוּמָן הַכּוֹתֵב עַל סֵפֶר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לִמְלַאכְתּוֹ, כָּךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סֵפֶר כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ בָּאָדָם עַד אֲשֶׁר מִצִּדָּם הָיָה בִּדְמוּת אֱלֹהִים, כְּדֵי לִלְמֹד לַדּוֹרוֹת אֵיךְ בְּחֶטְאָם גָּמְלוּ רָעָה לְנַפְשָׁם שֶׁהָיוּ כָּל הַדּוֹרוֹת הָלוֹךְ וְחָסוֹר מִן אוֹתָן הַשְּׁלֵמוּיוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט:טז) ״גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם״. וּפָסוּק זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לח:) עַל יְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּלְפִי דַּרְכָּם אוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: ״גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ״ – שֶׁהָיָה נִרְאֶה טוֹב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ״ – זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם אֲשֶׁר עָלָיו כְּתוּבִים כָּל הַמַּעֲלוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת אֲשֶׁר כְּלָלָם הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ״. אָמְנָם ״יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם״ – שֶׁיָּבוֹאוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בַּנּוֹלָדִים אֲפִלּוּ אֶחָד מִכָּל הַמַּעֲלוֹת הָהֵם, כִּי יֵלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר מִן אוֹתוֹ שְׁלֵמוּת. לְפִיכָךְ ״מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל״ – אוֹתָן שֶׁהֵם רֵעִים לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וְהֵמָּה בִּדְמוּת אֱלֹהִים, יְקָרִים הֵמָּה בְּעֵינַי כִּי אֵינָן בַּנִּמְצָא.
פסוק א:
דָּבָר אַחֵר, שֶׁיֹּאמַר כָּל זֶה עַל הַבְּחִירָה הָאֱנוֹשִׁית, כִּי ״הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם״, וְכֻלָּם מַעֲשֵׂה הָאָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ תּוֹלָדוֹת וְקוֹרוֹת, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹלִידָן כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ: הַחָכְמָה וְהָעֹשֶׁר וְהַגְּבוּרָה וְאֹרֶךְ יָמִים. אָמְנָם ״זֶה סֵפֶר״, דְּהַיְנוּ הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר מְקוֹרָם מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, הֵם תּוֹלְדוֹת אָדָם מִתְיַחֲסִים אַחַר הָאָדָם וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק בָּהֶם, כִּי מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיָדוֹ, וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, וְנַעֲשָׂה הָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה ״בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ״, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלִּיט עַל כָּל מַעֲשָׂיו, כָּךְ הָאָדָם שַׁלִּיט בְּכָל מַעֲשָׂיו, וּמִזֶּה הַצַּד הוּא בִּדְמוּת אֱלֹהִים. וְזֶה שֶׁאָמַר ״גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ״ (תהלים קלט:טז), כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (טז:) שֶׁמְּבִיאִין הַטִּפָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים אִם זֶה הַנּוֹלָד חָכָם יִהְיֶה אוֹ טִפֵּשׁ, חַלָּשׁ אוֹ גִּבּוֹר, עָשִׁיר אוֹ עָנִי, וְאִלּוּ צַדִּיק וְרָשָׁע לֹא קָאָמַר, לְפִי שֶׁהַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. זֶה שֶׁאָמַר ״גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ״, שֶׁקֹּדֶם יְצִירָתִי רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה תְּהֵא בְּגָלְמִי כְּשֶׁמַּעֲמִידִים הַטִּפָּה לְפָנָיו, ״וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ״, שֶׁכּוֹתְבִין עַל סֵפֶר כָּל עִנְיָנָיו אִם יִהְיֶה גִבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ וְכוּ׳, וַאֲפִלּוּ ״יָמִים יֻצָּרוּ״, קוֹצְבִים לוֹ כַּמָּה יִחְיֶה. אָמְנָם ״וְלֹא אֶחָד בָּהֶם״, כִּי חָסֵר בַּסֵּפֶר זֶה אֶחָד מִן הַשְּׁלֵמוּת, דְּאִלּוּ צַדִּיק וְרָשָׁע לֹא קָאָמַר, עַל כֵּן לֹא נִכְתַּב עַל סֵפֶר שֶׁכּוֹתְבִין עָלָיו מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַיֶּלֶד וּמַעֲשֵׂהוּ. לְפִיכָךְ ״מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל״, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּדְמוּת אֱלֹהִים שַׁלִּיטִים עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, וְכָאָמוּר.
פסוק ג:
וַיְחִי אָדָם וְגוֹ׳. עָשָׂה בִּימֵי חַיֵּיהֶם שְׁלֹשָׁה חֲלֻקּוֹת, כִּי הִזְכִּיר בְּכֻלָּם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם קוֹדֶם שֶׁהוֹלִידוּ וְאַחַר כָּךְ כְּלָלָם יַחַד, וְהִזְכִּיר בְּכֻלָּם ״וַיָּמֹת״. וּבְפָרָשַׁת נֹחַ לֹא הִזְכִּיר כִּי אִם שְׁתֵּי חֲלֻקּוֹת וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם וַיָּמֹת. לְפִי שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּלֹא בָּנִים קָרוּי מֵת בְּחַיָּיו, וְכֵן הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָן מוֹלִידִין תּוֹלְדוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים נִקְרְאוּ בְּחַיֵּיהֶם מֵתִים. עַל כֵּן הִזְכִּיר לְשׁוֹן וַיְחִי עַל מִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁחָיוּ קוֹדֶם שֶׁהוֹלִידוּ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עֲדַיִן בְּלֹא בָּנִים, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ חַיֵּיהֶם חַיִּים מִצַּד שֶׁכָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהִזְכִּיר בְּפָרָשָׁה זוֹ וּבְפָרָשַׁת נֹחַ כֻּלָּם הָיוּ צַדִּיקִים – אָדָם, שֵׁת וְכוּ׳ וְכֵן כֻּלָּם. וְאַחַר שֶׁהוֹלִידוּ נִתְוַסֵּף לָהֶם חַיּוּת מִצַּד הַבָּנִים, עַל כֵּן הִזְכִּיר וַיְחִי עַל הַיָּמִים שֶׁחָיוּ אַחַר שֶׁהוֹלִידוּ, וְחָזַר וּכְלָלָם יַחַד לוֹמַר כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה, כִּי קוֹדֶם הַמַּבּוּל לֹא נִמְצָא בָּהֶם חִסָּרוֹן רַק הַמָּוֶת הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כא:יא) ״יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (שָׁם) ״יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם״ וְגוֹ׳. וְעוֹד הִזְכִּיר בְּכֻלָּם ״וַיָּמֹת״ לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלָּם מֵתוּ עַל מִטָּתָם וְלֹא נִמְחוּ בַּמַּבּוּל. אֲבָל אַחַר הַמַּבּוּל נִשְׁתַּנָּה הָעוֹלָם וְלֹא הָיוּ כָּל יְמֵיהֶם שָׁוִים לְטוֹבָה, עַל כֵּן לֹא חָזַר וּכְלָלָם יַחַד, גַּם לֹא הִזְכִּיר ״וַיָּמֹת״ כִּי הָיוּ חֶסְרוֹנוֹת בְּכֻלָּם זוּלַת הַמָּוֶת. וְעוֹד שֶׁאַחַר הַמַּבּוּל אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר ״וַיָּמֹת״ כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁמֵּתוּ וּמִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת. וְקָרוֹב בְּעֵינַי לוֹמַר שֶׁכָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהִזְכִּיר הָיוּ נְבִיאִים, כִּי מִי הִגִּיד לְלֶמֶךְ שֶׁבֵּן זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, וְכֵן שֵׁם בֶּן נֹחַ, וְכָךְ חֲנוֹךְ וּמְתוּשֶׁלַח וְעֵבֶר, וְהֵם בִּנְיַן אָב עַל כֻּלָּם.