פסוק ב:וששאתיך. כמו והשאתיך על עמי כמו תהלי' פ"ט לא ישיא אויב בו:
פסוק ז:ולא אחל את שם קדשי. שפלותם של ישראל חלול שמו הוא באמור להם (לעיל ל) עם ה' אלה ולא יכול להצילם:
פסוק ט:והשיקו. כמו תנור שהשיקוהו בלשון משנה:
פסוק ט:בנשק. אנא"ר מורא"ש בלע"ז:
פסוק יא:אתן לגוג מקום שם קבר. מקום שיהא שם קבר להם לפי שהוא מזרעו של יפת שכסה את ערות אביו לפיכך זכה לקבורה:
פסוק יא:גי העוברים. גי שהם עוברים את ים כנרת להביא משם פירות גינוסר תמיד:
פסוק יא:קדמת הים. ת"י במדנח ים גינוסר:
פסוק יא:וחוסמת היא את העוברים. וסוגרת היא את העוברים כמו לא תחסום (דברים כה) שרוב פגרים שיפלו שם יחדלו את העוברים מעבור לפיכך יעברו עליהם ויקברו אותם ומנחם פתרו בספרו יחסמו את אפם מלהריח ריח הפגרי':
פסוק יג:וקברו כל עם הארץ. שמתו שם:
פסוק יג:והיה להם לשם. כל העכו"ם יספרו את שמם לשבח ולחסד אין לך כאומה זו רחמנים יש לך אדם שקובר את אויבו שעמד עליו להורגו:
פסוק יד:ואנשי תמיד. אנשים המותמדים לכך יבדילו ישראל כדי לעבור בארץ ללקט את המפוזרים:
פסוק יד:מקברים את העוברים. מקברים עם העוברים את הפגרים החוסמין ומעכבין את המעבר שהעוברין את הים מקברים אותם להנאתם, את העוברים עם העוברים כך שמעתי וכן ת"י:
פסוק יד:את הנותרים על פני הארץ. רחוק מן המעבר שאין העוברי' את הים מתעסקים בהם לקוברם יקברום אלה המותמדי' ומובדלים לכך:
פסוק יד:מקצה שבעה חדשים. יכלו מרבית הפגרים הנראים לעינם להקבר ומאז והלאה יחקורו בארץ במקום המסתרים בחוחים ובין הקוצי' ויקברו מה שימצאו:
פסוק טו:ועברו העוברים בארץ. הולכי דרכים שיראו עצם אדם:
פסוק טו:ובנה אצלו ציון. סימן שיש כאן עצם של מת כדי שיפרשו ממנו הולכי דרכים ועושי טהרות עד בא אנשי התמיד המובדלים לחקור וקברו אותן:
פסוק טז:וגם שם עיר המונה. וגם העיר ששמה עיר הומיה מרוב אדם היא עיר הגדולה גם היא חיל יושביה שם יקברו:
פסוק טז:וטהרו. את ישראל בארץ את טהרותיהם ותרומותיהם:
פסוק טז:המונה. לא מפיק ה"א לפי שה"א אחרונה משמשת שם דבר המונה כמו הומיה:
פסוק יח:אלים כרים ועתודים פרים. מלכים ודוכסי' שלטונין ושרים:
פסוק יח:מריאי בשן. שור של פטם קרוי אלמר"י בלשון ערבי:
פסוק כא:את משפטי. את פורענותי יושטיצ"א בלע"ז:
פסוק כג:וידעו הגוים כי בעוונם גלו בית ישראל. כשיראו את גבורתי יכירו כי לא מקוצר ידי היה שלא הושעתים אלא בעוונם הסתרתי פני מהם וגלו:
פסוק כה:וקנאתי לשם קדשי. ולבשתי קנאת תשועה ונקם למען שם קדשי שלא יתחלל עוד:
פסוק כה:וקנאתי לשם קדשי. בשביל שם קדשי כמו המקנא אתה לי (מדבר יא):
פסוק כו:ונשו את כלימתם. בהיטיבי להם ולא אגמלם כרעתם אז ישאו כלימתם ויבושו מלהרים פנים ומנחם פי' ונשו כמו (תהילים ל״ב:א׳) אשרי נשוי פשע לשון כפרה:
פסוק כח:ולא אותיר. אחד מהם בגולה: